גישור בגיל השלישי-תקציר הרצאות
מיום העיון שנערך בשערי משפט ב-24.1.2010
כפי שנרשם על ידי רב פקד עו"ד זהבה מאיר קצינת הסברה באגף קהילה ומשמר אזרחי במשטרת ישראל
1. גישור כחלופה בגיל השלישי/ ח"כ ד"ר עו"ד רחל אדטו
הבסיס החוקי לגישור, מופיע בסעיף 79 (ג) לחוק בתי-משפט תשמ"ד ובתקנות בימ"ש (פישור)- 1993 . "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".
למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, הוא מביא את הצדדים להסכמה וזה בשונה מבוררות ופשרה.
החוק עוסק בשאלה מתי מעבירים לגישור?
בהסכמה בכל שלב ושלב בדיון.
החוק מונה התחייבות בעלי הדין, עיכוב תהליכים, מתי מתחילים בגישור? מתי מפסיקים?(כשלא הגיעו להבנה, כשנמאס להם, כשרוצים בימ"ש). מתי גישור מקבל תוקף פס"ד? סמכויות המגשר, הפסקת הגישור.
כיום, המגמה להגיע לגישור לפני המשפט. הליך הגישור הפך לחלק משמעותי ביישוב סכסוכים.
ההליך לא נועד לקבוע מי צודק או מי אשם אלא כאמור להביא את הצדדים לשמוע כל אחד את האחר ולהגיע לפתרון מוסכם ולא כפוי.
ההליך מורכב ודורש מהמגשר כישורים אישיים: הקשבה, אמפתיה ורגישות.
הגישור מצליח בעיקר במקרים בהם מערכת היחסים בין הצדדים ממשיכה להתקיים ( בני- משפחה, שכנים, עבודה וכו').
ההסכמה המושגת משקפת את רצון שני הצדדים. גישור מצליח גם אם בוחנים אותו לאורך זמן.
הגיל השלישי
ההגדרה לפי ביטוח לאומי הינו 65 בישראל כיום כ-12% מהאוכלוסייה חצתה את גיל 65. (יתכן ויש מקום להגדיר מחדש עקב הפעילות בגיל זה ותוחלת החיים).
יש עלייה בתוחלת החיים- ריבוי קשישים, מחד ומחלות כרוניות וסיעודיות ,מאידך.
מאפייני הגיל השלישי
- ירידה ביכולת קוגנטיבית
- תלות בסביבה: משפחה, חברים מתמעטים.
- פחד מה"כיעור" שבזקנה- מחלות וסיבוכים, תדמית, כלכלית.
הסכסוכים המיוחדים בגיל השלישי:
א. מחלוקות כלכליות-צוואות, ירושות.
ב. אפוטרופסות-גוף ורכוש.
ג. זוגיות חדשה-ידועים בציבור, ילדים כמתנגדים.
ד. היכרויות "מגמתיות"- נוכלים, עובדים זרים.
ה. יחסים בתוך המשפחה המורחבת: חגים, הסדרי ראייה לחגים.
ממצאי מחקר מראים כי כ-10% מכלל הזוגות שחיים 25 שנה ביחד חווים אותה חוויה של אהבה, כמו בצעירותם. המשפחה חרדה מקשר זוגי חדש, עולות השאלות: מה יהיה עם הרכוש, הירושה וכו'. הילדים מחרימים את בן הזוג החדש וכו'.
בין היתר, צוואות שנחתמות תחת לחץ ע"י הבן המטפל או לחץ של בן-זוג.
אפוטרופסות גם של גוף וגם של רכוש עשויה להוות גורם משמעותי בסכסוך כנ"ל גם זוגיות חדשה.
יחסים בתוך המשפחה המורכבת, רק לאחרונה נחקק חוק המאפשר הסדרי ראייה לנכדים של הורים גרושים.
בעיות בהליך
-ירידה קוגנטיבית כמכשול- קשיש מול הדור הצעיר.
-חשש מהשלכות לטווח ארוך ( תלות בבני משפחה ).
-כשירות משפטית- מי מייצג את הקשיש.
חברה חזקה מטפלת בזקניה וכמו שנאמר: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות הכול אל תעזבני" (תהילים ע"א, ט).
2. עולם ישוב הסכסוכים בגיל השלישי מתיאוריה למעשה/עו"ד יניב שוורצמן, מיישב סכסוכים מכללת שערי משפט
א. עולם יישוב הסכסוכים
ב. הגיל השלישי
ג. חיבור בין עולם יישוב הסכסוכים לגיל השלישי
דיסיפלינות שונות:
-טיפולי
-משפטי
-רפואי
-אקדמי
שינוי בטרמינולוגיה ותפיסת עולם של יישוב סכסוכים.
השפעה על מערכת הציפיות של הצדדים המסוכסכים.
השפעה על תפיסת בעלי המקצוע.
השפעה על אופן ניהול מהלך יישוב הסכסוכים.
תיאור הליך יישוב הסכסוכים:
שיחת פתיחה, הצגת הסכסוך ע"י כל צד, הקשבה, הבנה שיקוף, זיהוי נושאים משותפים העלאת אופציות והסכמות.
שינוי מיקוד וטכניקה למאפיינים:-
-איפיון הצדדים
-אופי הצדדים
-מס' הצדדים
-סוג הסכסוך
-מיקום הסכסוך
החלה של שלל הטכניקות לתוך משבצת אחת.
מיישב הסכסוכים-מיי"ס
שימוש בכלל הטכניקות.
מטרה-תקשורת בין הצדדים שתוביל להסכם.
הסכם בלי תקשורת ותקשורת בלי הסכם.
מודלים מעורבים-פרגמטי, טרנססורמטיבי.
פשרני נטריבי, פתרון בעיות.
זמינות ונגישות הליכי יישוב סכסוכים:-
אינו תחליף למנגנונים קיימים אלא השלמה.
תודעה והטמעה- חסר "שטח" גדול.
הכשרות והסמכות מיישבי סכסוכים
-אידיאל מיישב סכסוכים
-הכשרה רב-תחומית
-מומחה תהליך ולא תוכן
לסיכום יש להתאים את עולם יישוב הסכסוכים לייחוד הגיל השלישי.
3. הגיל השלישי /גב' דפנה הלפרין, גרנטולוגית ומגשרת, המרכז הרב-תחומי לזקנה בישראל אוניברסיטת חיפה
בני 65+ בישראל כ-10% מהאוכלוסייה,בני 75 מהווים כמחצית מכלל האוכלוסייה המבוגרת.
תוחלת החיים 79.1- גברים, 83- נשים.
הצפי לשנת 2020 כ-12% מכלל האוכלוסייה.
הצפי לשנת 2030 כ-14% מכלל האוכלוסייה.
מרבית בני ה-65+ גרים בקהילה, לכן צריך לחשוב איך לתת מענה לאוכלוסייה הזקנה ולמשפחה שלהם.
16.5% מהם זקוקים לעזרה בפעולות בסיסיות כהאכלה, הלבשה, רחיצה וכו'. מתוך המוגבלים רובם עדיין בקהילה כשהשאר במוסדות לטיפול ממושך. יותר ממחציתם נשואים.
סוגיות
גילנות- החברה מאופיינת בageism
מיתוסים וסטריאוטיפים כלפי זקנה וזקנים (זקנה לא יפה,מכוערת וכו').
מעברים במהלך החיים:
-פרישה
-אובדנים
-יותר שנים של : חיים בצל מחלות
סיוע וטיפול ע"י בני-משפחה.
צרכים: פיסיים
רגשיים
במישור המשפחה
במישור החברה.
צורך בשמירה על הכבוד אוטונומיה, זהות אישית, עצמאות תפקודית.
המשכיות הקשרים המשפחתיים והחברתיים.
שירותים חברתיים
לסיכום ישנו פוטנציאל רב לסכסוכים ואי הסכמות הקשורות לסוגיות האופייניות בהקשר לגיל המבוגר.
4. הסכסוכים בגיל השלישי/גב' אירית פישר, גרונטולוגית ומגשרת, המרכז הרב-תחומי לזקנה בישראל
אוכלוסיית הזקנים- קלה לניצול.
מעורבות הזקן-ישירה/ עקיפה בסכסוך.
עצמאות למול דומיננטיות ומצב גופני.
דילמות ביחס לרפואה-זכויות הקשיש (רצון החולה).
סוג הקונפליקט: ישן/בלתי פתור, קונפליקט מתמשך/חדש.
מחלוקת עם הצוות הרפואי.
בקרב הקשישים הרגישות בסכסוכים מועצמת.
הקונפליקטים קשורים ל:-
-מצב קוגנטיבי נפשי.
-הטיפול, תכנון הטיפול.
-מי אחראי לטיפול, לטיב הטיפול ולאיכותו? בן/בת זוג/משפחה.
צוואות וירושות, עניינים עסקיים, הסדרי ראייה.
קונפליקטים הקשורים למשפחה המורחבת, זוגיות שנייה, יחסי ממון, קונפליקטים בתוך מוסדות, החלטות לגבי הארכת חיים.
שכנים, עסקים, שירותים, במושבים סביב ההורשה והבן ממשיך (3-4 דורות הגרים באותה נחלה).
שירותים מוצעים
-בניית הסכמות
-פתרון סכסוכים
-מערך מקצועי-מערך לזקנים ולמשפחותיהם
דוגמא: בן שמביא אוכל לזקן שהוא אוהב בניגוד לצוות הטיפול בביה"ח יכולה להיווצר מחלוקת בין האב לבן שמתעקש לאוכל שהוא אוהב ואסור לו. על פניו מחלוקת מאד פשוטה ועשויה להיות מועצמת בקרב הצוות המטפל.
היקף הזקנה, הבעיות, החברים והשותפים לתהליך הולך וגדל. אנו יודעים שיש הרבה סכסוכים בקרב אוכלוסייה ייחודית זו.
מי הם אנשי המקצוע השותפים? כיצד ניתן לשלב באופן רחב? באלו מקרים רצוי להיעזר בגישור או בהליך מסורתי. יש מקום לפיתוח ידע רחב בכל סכסוך בו מעורב הזקן. ניתן לטפל עוד בטרם היווצרות הסכסוך כמו הסדר כספי בין בני המשפחה לפני כניסת הזקן למוסד, עניינים הקשורים למשפחה ניתן לפתור בפורום גישור הנמצא בסמוך לביהמ"ש לענייני משפחה וכו', בדגש על מניעת סכסוכים.