|
דיכאון / עצבות - מדוע אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולעצבות?: אם נתבונן בעניין נראה, כי ישנם אנשים חכמים שנוטים לדיכאון ולעצבות. והאנשים ה"פשוטים" שחושבים בצורה פשוטה, הם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא או ...
למאמר המלא...
|
|
אמת תלויה ואמת בלתי תלויה - מה הן ? ואיך להגיע לאמת בלתי תלויה ? אין טוב יותר מאשר ידיעת האמת. ידיעת האמת מאפשרת לאדם להבין את הדברים כפי מה שהם באמת וממילא להתייחס אל המציאות בצורה אופטימאלית ולא בצורה שגויה. יחד עם זאת קיימות רמות שונות של ידיעת האמת. יש אמת תלויה ויש אמת בלתי תלויה. אך בטרם נסביר מהי אמת תלויה ובלתי תלויה, קודם לכן נגדיר מהי אמת. ולצורך העניין נגדיר כל רעיון שהאדם חושב שהוא אכן תואם ומייצג את המציאות, הרי שהוא נחשב לאמת עבור האדם. וכאן בעצם יש לנו 2 סוגים של אמת. סוג ראשון של האמת היא האמת התלויה. דהיינו רעיונות שהאדם חושב שהם ...
למאמר המלא...
|
|
אופטימיות / פסימיות - מה טוב יותר ? אופטימיות היינו כאשר האדם מקווה ומניח שיהיה טוב. ופסימיות היינו כאשר האדם מניח שכנראה יהיה לא טוב. לשתי צורות החשיבה הנ"ל יתרונות וחסרונות. האופטימיות מאפשרת לאדם להרגיש טוב יותר בהווה, אך היא לפעמים מסתירה ממנו את הסיכונים שיש לו בדרך. לעומת זאת הפסימיות גורמת לאדם להרגיש פחות טוב בהווה, אך היא מאפשרת לו לא לחיות בהכחשה ולראות גם את הסיכונים והצדדים הפחות טובים של המצב. אז מה טוב יותר ? אופטימיות או פסימיות ? תשובה: המצב האידיאלי הוא לראות את האמת כפי מה שהיא באמת. על האדם לא להיות אופטימי ולא להיות פסימי, אלא ...
למאמר המלא...
|
|
"התקווה מתה אחרונה" זה ביטוי שאמרה לי סימתי אהובתי באחת מהשיחות הרבות שניהלנו.היא יודעת על מה היא מדברת.כאחות במחלקה לרפואה דחופה( חדר מיון) בבית החולים היא נתקלת באותה תקווה חמקמקה מידי משמרת, מידי יום. מגיעים חולים על סף מוות שעדיין זוכים לקבל מהצוות הרפואי המופלא את כל הטיפולים הנדרשים
למאמר המלא...
|
|
אופטימיות. חשיבה אופטימית. חשיבה חיובית. שמחה. תקווה. מהי מהותן ? השורש של החשיבה האופטימית ושל החשיבה החיובית הוא השכל. אופטימיות = האמונה שהכל לטובה ושהכל יתהפך לטובה. מהו רע ? רע = חוסר שכל. מדוע רע לאדם ? כי הוא לא מבין מה טוב. רע = חוסר ידיעה / חוסר שכל. השכל של האדם מבין כי לכל דבר יש סיבה. ומאחר שלכל דבר יש סיבה, הרי שיש גם תכלית טובה לכך שהמציאות כפי שהיא. אלא מה ? כאשר האדם אינו יודע עדיין את הסיבה הטובה של המציאות, אז הוא משתמש באופטימיות. אופטימיות = לחפש את מה שטוב. כל דבר נעשה למען תכלית כלשהי. התכלית הסופית היא שהאדם מרגיש טוב. אופטימיות ...
למאמר המלא...
|
|
הדיאלוג בין אם לעוברה נערך לעיתים קרובות בתקופת ההיריון.
אני מכירה אם -שהייה לה דיאלוג עם בתה ברחם, אחרי שעברה שואה ארוכת ימים-בה היא וחברותיה נשבעו כשיצאו ממנה להראות לגרמנים כי "עם ישראל חי" ולהביא ילדים רבים לעולם.
למאמר המלא...
|
|
"אין דבר בטוח בחיים יותר מהמוות" קובע משפט שאיני יודע את מקורו.זה כה נכון וכה מדויק. אנחנו , בני האדם צריכים לזכור זאת. להכיל זאת ולהתנהג בהתאם לתפיסה זו. מעט חמלה מצידנו כלפי החלשים יותר
למאמר המלא...
|
|
אמונה ותקווה הן שני גורמים מניעים רבי עוצמה. האמונה ביכולת שלי לשנות כאדם וכאיש מקצוע, לעשות הבדל
בחיי ובחיי אנשים אחרים, להביא ליצירת שינוי משמעותי הינה גורם שמביא אנשים רבים לתחום הטיפול.
התקווה שיכול להיות אחרת, שהקשיים שאנו עוברים וחווים אינם גזרת גורל, אלא יש לכל אחד את היכולת לחיות חיים מלאים ומאושרים יוצרת מוטיבציה אדירה להשקיע ולהתאמץ. אם אני מאמינה שאני יכולה לחיות חיים אחרים, טובים יותר,זה יעורר בי את הרצון לפעול ולעשות - אם אין תקווה, אין בעבור מה להתאמץ.
למאמר המלא...
|
|
שרידי פריחת החורף עדיין צבעו את העולם, וחום הקיץ המחריב לא פשה לייבש את כל הירוק, את כולם.
אני ניתרתי בזהירות, הלוך ושוב, אבל גם הסתתרתי היטב מאחורי גבעול פרח ומתחת לשיח. לא העזתי להתבלט, אולי זו טעות, חשבתי, אולי שוב ילכדוני? צריך להיזהר מאוד [2].
נותרתי לבד, עצובה ובודדה. חברתי כבר לא הייתה אתי, גם לא עם אף אחד אחר. היינו שתיים ממש טהורות, כך אמרו עלינו. למען האמת, איני מבינה מה זאת אומרת. אבל זה כנראה עצוב וקשה להיות טהור.
למאמר המלא...
|
|
קטע זה מציג חזון חברתי שניתן לסכמו בפשטות - הרמוניה של שונים.
עמדתי הבסיסית היא שזכותו של כל אחד לעצב את חייו הפרטיים, כל עוד לא פגע באחרים.
כל אחד ואחת מאתנו יכול לחשוב ולדמיין כיצד היה חש אם משהו שהוא נהנה ממנו (ואינו פוגע באחרים) היה נמנע ממנו.
תנסו רגע.
זאת נקודת המוצא (אבל ממש לא נקודת הסיום) ליצירת חברה שכיף לחיות בה.
למאמר המלא...
|