המתים על החיים
"המתים על החיים" הוא סרט בהשתתפותם של מורגן פרימן וג'ק ניקלוסון. זוהי דרמה עשויה היטב על חיים בצל המוות. שני חולי סרטן יודעים כמה זמן נותר להם לחיות ומכינים את רשימת הדברים שהם כה רצו לעשות לפני שימותו.
הסרט האמריקאי הזה אינו נכנס לתובנות פסיכולוגיות עמוקות מידי.להיפך, הוא מוגש בסגנון קליל ונשען על שני השחקנים המוכשרים המופיעים בו.למרות ואולי בשל כך זהו סרט טוב מאוד המעמיד בפני הצופה שאלות ותהיות לא פשוטות. כפי שאמר מורגן פרימן בסרט :"אם תיתן את האפשרות לאנשים לדעת מראש את תאריך מותם המדויק, תשעים ושישה אחוזים יסרבו לקבל את המידע הזה".לכאורה זה נשמע מעט מדהים.אבל, בחשיבה מפוכחת אני סבור שאחוז אלו שירצו לדעת את תאריך מותם המדויק הוא אפילו קטן מארבעה אחוזים של האוכלוסייה.
"התקווה מתה אחרונה" זה ביטוי שאמרה לי סימתי אהובתי באחת מהשיחות הרבות שניהלנו.היא יודעת על מה היא מדברת.כאחות במחלקה לרפואה דחופה( חדר מיון) בבית החולים היא נתקלת באותה תקווה חמקמקה מידי משמרת, מידי יום. מגיעים חולים על סף מוות שעדיין זוכים לקבל מהצוות הרפואי המופלא את כל הטיפולים הנדרשים.מגיעים אנשים זקנים מאוד שעדיין התקווה מפעמת בליבם והם מקבלים את הטיפול המסור ביותר.מדהים להבין את הפרדוקס :החולה ומשפחתו מגיעים עם תקווה ענקית בליבם.תקווה שתישאר עד הנשימה האחרונה.מולם ואיתם הסגל הרפואי המקבל את תוצאות הבדיקות והיודע את מצבו האמיתי של החולה.שניהם:החולה והצוות המטפל משקיעים כל מאמץ לתת עוד יום של חיים עוד שעה של נשימה.אותם רגעים קטנים של חסד אחרון.
חומר למחשבה.
ד"ר אבי זלבה