מאמרים בנושא ברסלב

- שיחות הר"ן - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו'" אך פרוש הפסוק הוא כנ"ל שתלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר ...

שאלה: רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו ? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה ? מה מבינים שם ? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. פירוש: מעל השכל הזה, יש שכל נוסף וגדול יותר. אך הוא שכל כ"כ גדול, שהוא לא ...

אמר רבי נחמן מברסלב - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים וכאן - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. וכאן - שיחות הר"ן - אות קב מבואר כי עיקר הסבל של האדם נובע משום שהוא אינו מסתכל על התכלית ...

מכאן השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול מה לדעתכם הנמשל של היכולת של הצדיק לזרוק קולות וכולי ? ***** רמז: ספר עמי ואמר שיש לו דברים גבוהים ונעלמים מאד בענין שיחתו שמשיח עם בני אדם, אך אי אפשר לי לגלות זאת. כי הלא אני צריך לדבר גם עמך ואם יגלה דרכי שיחתו הקדושה שוב לא יוכל לדבר ולפעל מה שרוצה. *** ויש גם את העניין ...

אמר רבי נחמן מברסלב - שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות וכאן - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן - שיחות הר"ן - אות קמ דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות וכאן - ליקוטי מוהר"ן ...

שאלה: יוצא לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם ? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית ? האם יש כאן שקר שאנשים מפחדים שמי שישתמש בשכל שלו יגלה אותו ? מדוע הם נגד ...

שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת ? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה ? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש ? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה ? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז ...

כאן - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון ? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות ? רמז: ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן ? כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים ? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש לך יותר כוח כמובן אני מתכוון רוחנית בלי קשר לגשמית לכן אם יש מושג אלף אז יש שאיפה לאלף ...

מדוע הצדיק הוא קבצן ? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם ? רמז: התשובה כתובה כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום, כי אם מה שמקבלת מהקב"ה... ...