|
אין כמו לאוורר את הגוף והנפש בחוג או פעילות מהנה כלשהי, שרחוקה מאד מהעיסוק היומיומי והשגרתי שמעסיק את כולנו (עבודה, לימודים, קריירה, ילדים ומשפחה ועוד). לעזרת אלה שמחפשים בנרות את שבירת השגרה המושלמת וגם לבצע פעילות שלא ביצעו מעולם – נחלצות מגוון סדנאות כתיבה בכל רחבי הארץ. אנשים רבים כבר ניסו ונשבו בקסמיה של הכתיבה וההבעה העברית וכעת מעידים על עצמם שהם לא מתכוונים לעזוב את הסדנא מפני שהכתיבה מסבה להם הנאה, עונג וסיפוק כה רבים. אז מה יש בסדנאות הכתיבה שעושה כל כך טוב לכל כך הרבה אנשים?
למאמר המלא...
|
|
כמי שהתנסתה במשימות לאחרונה, ולכן נעדרה מזירה זו, וכן התגעגעתי…, רציתי לדבר הפעם על משימתיות בכתיבה. רובנו, גם אם אין אנו כותבים מקצועיים, צריכים לעמוד בדד-ליין, ובכלל – להיערך לכתיבה כמו לכל משימה אחרת.
למאמר המלא...
|
|
באתר שלו, מדבר ,Scott W.Calgary על כתיבת מכתב תלונה. כמי שבדרך כלל נמצאת מהעבר השני של המתרס ומנחה כיצד לענות למכתב תלונה, מצד הקורא, אני שמחה לבדוק את העניין מהעבר השני – של הכותב. למען האמת, הטיפים שלו, שהם נושא פוסט זה, הפתיעו אותי במעט בשמרנותם.
למאמר המלא...
|
|
כמו בפוסטים אחרים, מעניינת אותי מאוד הסוגיה של איזון בין רגש להיגיון בכתיבה. דווקא משום שהשפה הכתובה העסקית "חלשה" בהבעת רגשות, וכל הבעת רגשות בה נדונה לספקנות או לדקדקנות, חשוב לי לדייק, למצוא שיטות כדי להתקרב, כדי להתרחק, כדי להביע רגש וכדי לצמצם אותו, בבחינת "בואו נחזק את השריר החלש", של השפה הכתובה, כמובן.
למאמר המלא...
|
|
אין דבר אנושי יותר מרצונו של אדם להטביע את טביעת אצבעו הייחודית בעולם הזה.
אמצע החיים הוא התחנה הראשונה שבה אנשים רבים שואלים את עצמם שאלות קיומיות הנוגעות למימוש ולמשמעות חייהם.
שאלות אלו מעוררות צורך עז לבחון את גרסתנו על אירועי חיינו, שכן - מהם חיינו אם לא גרסתנו עליהם?
צורך זה עולה שוב וביתר שאת גם בשלב הבא – שלב היציאה לגמלאות.
אנשים מבקשים לספר לאחרים את סיפורם, לא פחות מאשר לעצמם. לכל אדם יש סיפור מרכזי, אירוע מכונן, נושא מרכזי שסביבו סובבים חייו. הסיפור הזה זורם בעורקים, עומד על קצה הלשון, מסופר בפרקים ולסרוגין ואף פעם לא בא על פורקנו. בשלב מסוים (בדרך כלל עם היציאה לפנסיה) אדם אומר לעצמו: זהו, הגיעה השעה לספר את סיפורי פעם אחת ולתמיד, לשיר את שירת חיי במלוא הגרון מהתחלה ועד הסוף, להעביר את המסר, להרגיע את הגעגוע, להבין מה בדיוק התרחש שם/כאן.
למאמר המלא...
|
|
מי מאיתנו לא זוכר את הקטע, בסרט "אלכס חולה האהבה", שבו המורה בעל המבטא הרוסי מאלץ את אלכס התלמיד לכתוב על הלוח כמה פעמים את המשפט "בחורות עירומות זה חולרה...".
למאמר המלא...
|