|
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?
למאמר המלא...
|
|
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.
למאמר המלא...
|
|
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים
למאמר המלא...
|
|
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.
למאמר המלא...
|
|
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?
למאמר המלא...
|
|
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?
למאמר המלא...
|
|
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.
למאמר המלא...
|
|
עם הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005, קבע המחוקק תנאי סף לפיהם יקבע אימתי יוכר טינטון כ"פגיעה בעבודה". לשון הסעיף השאירה מקום לפרשנויות שונות של הצדדים, דבר אשר הביא להתגבשותם של מבחנים בפסיקתו של בית הדין הארצי בעניין.
למאמר המלא...
|
|
במרכז הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי לעבודה עמדה השאלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בחוק ובתקנות. בית הדין השיב בחיוב.
למאמר המלא...
|
|
אחד התנאים הראשונים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה עפ"י חוק הביטוח הלאומי הוא כי כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בית הדין הארצי קבע את התנאים לפיהם יקבע אם המבוטח עומד בתנאי סף זה. על כל זאת ועוד במאמר זה.
למאמר המלא...
|