|
שדה ההורגת תינוקות הייתה קיימת ברוב החברות בעת העתיקה. בימי הביניים, במאה ה - 8 , דמונית כלילית, הפכה פופולרית ביותר וישוע בן סירא חיבר ספר פתגמים שנראה שמטרתו היתה להסביר את השימוש בקמיע נגד לילית שהיה קיים זה עידן ועידנים.
למאמר המלא...
|
|
"סלט" בלתי מובן של הברות וצלילים הנשמעים כאילו היו שירת דולפינים ניתן למצוא כחלק מנוסחת
הקמיע. במבט מרפרף קשה לדעת אם הכל ג'יבריש ו/או נכתב בארמית. כך או כך אעשה ניסיון להכניס
מעט סדר והגיון. ואם יש לכם רעיונות נוספים - אשמח לשמוע.
למאמר המלא...
|
|
למי אין קמיע?
למי אין התנהגויות חוזרות על עצמן שמשמשות כהגנה?
מי אינו משתמש ב"טפו...טפו...טפו", מציג כף יד מתוחה כחמסה ו/או נוקש על עץ?
WELL????
מתי זה החל ומדוע זה עדיין כאן?
למאמר המלא...
|
|
מה היה אומר פוקו על הספר לילית - שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית"?
דורית קידר מראינת את מישל פוקו על השדה הפתיינית לילית ועל החברה המאגית של המילניום הראשון.
למאמר המלא...
|
|
בני העת העתיקה השתמשו בטכניקות של כישוף כדי למנוע משדים רוחות ולילית להפריע להם בחייהם. לילית – שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית, הופיעה על גבי קמיעות בצורת מדליונים וגם בתחתית קמיעות בצורת קערות השבעה.
למאמר המלא...
|
|
כל אישה מתגייסת אל המטבח עם כניסתו של חג האביב. כך היה לפני 3000 שנה וכך עתה - אין חדש! בספר
"לילית - שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית" ניתן למצוא תיאור של המגדר הנשי של העת העתיקה.
אמנם המקצועות הפופולריים שונים...
אבל הסטטוס - לא!
למאמר המלא...
|
|
רבנים ותלמידי חכמים נחשבו לאליטה של החברה היהודית במילניום הראשון. היתה קיימת ביניהם ברית טוטאלית אותה הצליחה להפר רק השדה לילית. הגברים שמצאו עצמם בוהים בעיזים ביום, השתתפו בלילה בחגיגה בה הם בהו בלילית שהופיעה במלוא הדרה וקִסמה.
למאמר המלא...
|
|
לקראת חג הפסח, הרעיות נענות לצו גיוס "טבעי", מפשילות שרוולית, לובשות טרנינג ונכנסות למטבח. כל שנה כשאני מעבירה עיני מהגפילטה פיש הרוטט אל עבר הבורדו של המרור, אני תופסת שהנשים עדיין לא יצאו מעבדות לחירות ואנו למעשה דורכות במקום כבר 3000 שנה ומאומה לא השתנה – מן הפן האנושי כמובן. הטכנולוגיה למעשה משיגה את נפש האדם בעשרות שנות אור.
למאמר המלא...
|