הכישוף היהודי הקדום על פי השדה לילית היהודית

הכישוף של העת העתיקה התבטא בשאיפה לסדר חיים הרמוני. רצון זה לא בא לידי ביטוי על ידי ריצה בים או דיכוי סוכרים ואכילת ירקות,  אלא על ידי שליטה מלאה בשדים ורוחות ובעיקר בלילית השדה היהודית. לא סוד הוא שקשה לשלוט בהתפרצויות זעם ויצר הרס של השדה לילית ולכן ים שלם של מכניזם מאגי דתי התפתח, כדי להתמודד עם לילית ושאר דמונים.

קמעות היו חלק מזריקות החיסון להם הזדקק כל בן ובת אנוש. אלה תרמו לריפוי; גירוש שדים; התמודדות עם עין רעה; הרחקת רוחות; רכישת אהבה; העלמת שנאה; הצלחה ושגשוג ובמקרה של לילית, הקמע מנע את הופעתה של השדה על מיטת היולדת. שלושה מלאכים בשם סנוי, סנסנוי וסמנגלוף - התיצבו נגד השדה לילית ומנעו ממנה למצוץ את דמו של התינוק או לאכול את בשרו. עוד על מעללי לילית והניסיונות להתגבר עליה ניתן למצוא בספר: "לילית שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית".

לקמע עצמו, יש מבנה קבוע. יציבות זו של סגנון בן מאות שנים, היא אחד המרכיבים המקנה לו את עוצמתו. הקמיע של לילית למשל, פועל כבר שלושת אלפים שנה. לא נמסר בחדשות על אל אף מקרה בו לילית גברה על שלושת המלאכים.

מלבד הקמיע המוכר לנו כתליון - התבטא הכישוף בעת העתיקה בקמעות מסוג של קערות השבעה. גם עליהן לילית היתה סֶלֶבּ ובני התקופה העדיפו לכלוא את דמותה בתוך מעגל קסמים בתחתית קערת ההשבעה.

מבחינה ויזואלית - על גבי הקמעות בצורת מדליון וגם על קערות ההשבעה, מטרתם של האלמנטים הגרפיים כדמותה של השדה לילית, משמשים תוספת לעוצמה של הטקסט. לעיתים הקמיע שואב כוחות נוספים בעזרת דמויות מיסטיות כדוגמת שלמה המלך. בקמעות שנמצאו בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון, מהמאה ה-3 לספירה, מופיע המלך שלמה כפרש הרוכב על סוס כשבידו חנית ולמרגלותיו דמות נשית שדית כורעת. אין ספק שהדמות ממנה מונעים את השעשועים הרגילים של התעללות בנשים, גברים וטף , היא  לילית - שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית.