|
אמרו בשם רבי דוד מלעלוב: מה בין עשיר לילד? הילד אוהב לחם טבול במיני מתיקה, והעשיר לחם טבול בזיעה של הזולת...
למאמר המלא...
|
|
בזוה"ק (פרשת ויחי) הובא חביבותא דבני בניו חביב לאדם יותר מבניו. ובגר"א (יו"ד סימן ר"ד) הובא שיש הבדל לעניין כיבוד אב שבני בנים חייבים בכיבוד הסבא אבל בני בנות אינם חייבים.
למאמר המלא...
|
|
אומר ה'שיח יצחק' דבר מענין: כתוב בגמרא "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה חוץ מהוצאות שבת יום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה" (ביצה ט"ז).
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע עקב מלמדת אותנו על החיוב לברך ברכת המזון לאחר ששבענו מהסעודה. ולכאורה היה נראה יותר שצריך לברך לפני האכילה, שקודם כל נפתח בהודיה לקדוש ברוך הוא ורק לאחר מכן נתחיל לאכול. אלא שדווקא לאחר האכילה ניתן באמת להוציא את הכוחות הפנימיים שלנו אל הפועל ולזכך את נשמתנו בצורה הטובה ביותר.
למאמר המלא...
|
|
''את קרבני לחמי לאִשַי" (במדבר כח,ד). הקרבן הנרצֶה ביותר לפני ה' הוא "לחמי לאִשַי" - הלחם שלי שנותנים "לאִשַי", לאנשים שלי, הצדקה שנותנים לעני. (רבי פינחס מקוריץ(
למאמר המלא...
|
|
התמונה הפותחת את פרשת "ויגש" מלאה הוד ושגב. מול המשנה האכזר והעיקש למלך מצרים, שאנו יודעים שהוא יוסף האחר האבוד המתנכר לאחיו, קם יהודה, הרביעי בבני יעקב, וקורא תיגר על שלטון הרוע והאטימות.
למאמר המלא...
|
|
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" (דברים ט"ו/ז').
אריכות הפסוק מעוררת תמיהה. הביטוי "באחד שעריך" נראה לכאורה מיותר. כמו כן, נשאלת השאלה: מדוע מציין הכתוב: "בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך"? האם מצוות הצדקה היא מצווה התלויה בארץ?
למאמר המלא...
|
|
"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ. הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא יְהוָה, וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ. בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה, וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם. בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר, וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר. עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב, וְיָפִיחַ כְּזָבִים,עֵד שָׁקֶר". (משלי י"ד/א'- ד')
למאמר המלא...
|
|
החכמה מזמינה את קרואיה המעוניינים לחסות בצלה:
"חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" - החכמה, יסוד חכמות העולם, בנתה כביכול את ביתה מתוכנן היטב בקפידה, מוקף בשבעה עמודים חזקים וחצובים המפותחים ומגולפים בציורי נוי.
למאמר המלא...
|
|
"שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הוֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תּרוּץ לֹא תִּכָּשֵׁל. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. בְּאֹרַח רְשָּעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְאַשֵּׁר בֶּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְּנָתָם אִם לֹא יַכְשִׁולוּ. כִי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. וְאֹרַח צַדִּיקִים כִּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵלוּ". (משלי ד'/י'-יט')
למאמר המלא...
|