|
בעבר, היו עבירות שכונו "איסורים מוחלטים/ עבירות מוחלטות". בעקרון, עבירות אלה מתקיימות אפילו כשאין רשלנות. אם עד כה חשבנו שרשלנות זהו סטנדארט נמוך, המחוקק קבע שקיימים מקרים בהם יענישו אדם שאפילו "האדם הסביר" לא היה מבין שעלול לקרות משהו. איך ניתן להצדיק חברתית קיומם של איסורים מוחלטים?
למאמר המלא...
|
|
ס' 21- רשלנות היא מצב בו יכול היה אדם מהישוב /אובייקטיבי מודע לטיבו של המעשה או לקיום הנסיבות (מודעות פוטנציאלית), כלומר הנאשם היה צריך להיות מודע לתוצאות המעשה (בעבירה תוצאתית). ס' 21א(2)- לא די בכך שהתביעה תשכנע שצריך מודעות פוטנציאלית, יש גם לשכנע שהנאשם לקח סיכון לא סביר, אדם סביר לא היה לוקח את הסיכון הזה. לא בהכרח ממצא שלפיו אמור להיות אדם לאפשרות של נזק אזי תהיה אחריות פלילית (רופאים).
למאמר המלא...
|
|
סע' בחוק שעוסק בשאלת העדר שליטה- אחד הסייגים לאחריות פלילית הוא סע' 34 ז'. סע' 34 ז'- מגדיר את אותם סייגים לאחריות פלילית כאשר אדם נעדר שליטה: "כאשר לא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות". אם אכן אין שליטה על התנועות הגופניות אזי לא תוכח לגביו אחריות פלילית לעבירה וזאת בשונה מאדם שיכול היה לבחור בין עשייה ובין הימנעות. אפילו והבחירה ומחירה קשים וקיצוניים הם- זהו בעצם כורח המטופל בסע' 34 י"ב.
למאמר המלא...
|
|
המבצע בצוותא- בעל שליטה גדולה (שמידת חיוניותו לביצוע העבירה גדולה) על ביצוע העבירה, בלעדיהם העבירה לא הייתה מתבצעת. יש לערוך את המבחן המשולב. ברק בפסיקה לאחר תיקון 39 מנה את מבחן השליטה כאחד המבחנים לזיהויו של המבצע בצוותא. ברק חרג בקצת מתורת קרמינצר, אך לפחות נקט עמדה ששליטה היא קריטריון חשוב לזיהוי המבצע בצוותא. השופט מצא- הופך את מבחן השליטה למבחן חד כיווני ובכך מאבד מחשיבותו.
למאמר המלא...
|