|
צלצלתי לפרי. "למה אתה עושה לי את זה?" שאלתי. "הרי אתה יודע היטב שלא עשיתי את הדברים האלה. לא גנבתי רשימות, לא התחריתי בך," פרי עמד בתוקף על גרסתו ולא רצה לשמוע את מה שהיה לי להגיד. הצעתי לו להיבדק במכונת אמת, אך הוא השיב בקרירות: "לא."
למאמר המלא...
|
|
בשנת 1986 נוצרה הזדמנות חדשה בנושא הפנסיה ונפתחה ההרשמה לגמול השכלה, שנמשכה עד דצמבר 1986. גמול השכלה ניתן לאקדמאים שלמדו לפחות ארבע שנים אחרי גיל שש עשרה והיו תחת הכיבוש הגרמני. אלה זכאים לקבל עבור כל שנת השכלה ארבעים מארק בחודש. החידוש היה מושך במיוחד, משום שלראשונה מאז 1983 אפשר היה לרשום לקוחות חדשים.
למאמר המלא...
|
|
את שלמה, בחור בן שמונה-עשרה ותלמיד כיתה י"ב, הכרתי בבית הספר התיכון. במהלך שיחה אשר התפתחה בינינו, שאל שלמה אם אסכים לצאת איתו באחד הערבים. תחילה סירבתי, אך לבסוף, מוחמאת מהעובדה שתלמיד שמינית מחזר אחרי, נעתרתי.
למאמר המלא...
|
|
גם בתיכון שגשגתי. למרות העבודה הקשה בבנק בבקרים, הצלחתי להתמיד במסלול לימודי הערב, בין היתר בזכות הזיכרון החזותי שבו בורכתי. הייתי מסוגלת לקרוא את חומר הלימודים פעם אחת בלבד ולזכור את כולו.
למאמר המלא...
|
|
את מכונת הנשיונל של סניף נחלת בנימין הפעיל במשך שעות ארוכות בכל יום, מהבוקר ועד חצות, אדם חביב אך תימהוני בשם דוד. עקבתי אחריו, ועד מהרה זיהיתי את נטייתו הכמעט כפייתית לחוש ברע.
למאמר המלא...
|
|
התחלתי לעבוד בעבודות זמניות, תוך ידיעה ברורה שאני מסוגלת ושואפת להרבה יותר. העבודה הראשונה שלי היתה כעוזרת תופרת במתפרה תעשייתית. באמצעות מכונה קטנה תפרתי כפתורים לחולצות ולמכנסיים. השכר היה זעום והעבודה תובענית ומונוטונית. נדרשתי לעמוד בתפוקות גבוהות, ועבדתי במהירות רבה. אולם נראה היה כי הזמן עומד מלכת, פוער חורים גדולים לחלומות ולתחושת שעמום שהלכה וגברה.
למאמר המלא...
|
|
הרבה דירות והרבה יותר שנים חלפו מאז עזבתי את כפר שלם. בשנת 1960 עברנו לחולון ועדיין חרוטה כנגד עיני תמונת שטיפת הכלים במטבחון שלנו, מול ברז הנחושת הענקי, חורק ודולף מבסיסו, ולצידו משטח עץ רקוב ששימש כיור. פחד נוראי היה מלווה אותי בדרכי למטבחון החשוך והקר, שהיה מרוחק מצריף המגורים. הייתי משוכנעת אז, כי כך בדיוק נראה הגיהנום. שם, בתוך הפחד, נולדו שיחותי עם אלוהים. פניתי אליו ישירות, ביקשתי בקשות. בטוחה הייתי משום מה, כי עוד מעט יענה לי, ייתן לי סימן, ובעיותי ייפתרו.
למאמר המלא...
|
|
בשנת 1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, עברנו, כנתינים צרפתיים, לגור בצרפת. במדינה היה עדיין ריח חריף של אנטישמיות. ביום הגעתנו נרצח אנדריי, ילד צרפתי בן שמונה שהתגורר בשכנות אלינו. אנדריי הותקף ונרצח ממש מתחת למרפסת ביתנו. חבורת פרחחים ערכה משפט שדה מהיר לאומלל. הם החליטו פה אחד כי אשם הוא, גזרו את דינו למוות, והוא נתלה על ידם.
למאמר המלא...
|
|
זכויות ניצולי שואה אינן מסתכמות בקבלת סיוע חודשי בצורת קיצבה או בקבלת מענק חד פעמי מקרן עזרה כזו או אחרת. ישנן מספר זכויות, שניתנות לניצולי השואה שאינן קשורות לקיצבאות הללו. אלו הן הטבות כלליות שניתנות על ידי המדינה למי שהוכר כניצול שואה, והן מיועדות על מנת להקל בחיי היום יום של הניצולים. הטבות אלה מותנות בהכרת המדינה באדם כניצול שואה ולעיתים בקבלת קיצבה מן המדינה.
למאמר המלא...
|