בשנים האחרונות חל גידול מואץ במספר המכללות והמוסדות האקדמיים ללימודים גבוהים, כיום בנוסף לאוניברסיטאות עשרות מכללות פועלות ברחבי הארץ כאשר הפריסה היא כלל ארצית וכמעט בכל עיר או יישוב ניתן למצוא לפחות מוסד אקדמי אחד.
בעבר פעלו מספר מצומם של אוניברסיטאות כאשר הראשונה הוקמה בשנת 1925 וזו האוניברסיטה העברית בירושלים. החל משנות ה-70 בעקבות שינוי בתפיסה של ההשכלה הגבוהה, קמו מכללות רבות. בתחילה פעלו בעיקר מכללות שהיוו שלוחות של האוניברסיטאות ובמשך הזמן קמו גם מכללות פרטיות עצמאיות ומאז הכל היסטוריה. סוגי המכללות הקיימות היום הם מכללות פרטיות ואזוריות כאשר המכללות הטכנולוגיות שייכות לשני סוגים אלו.
השינוי הדרסטי שהביאו עימן המכללות האקדמיות הוא יצירת הזדמנות שווה ללימודים גבוהים בקרב האוכלוסיה בישראל ומסלולי לימודים מגוונים יותר. בעוד שתנאי הקבלה לאוניברסיטאות נוקשים, כוללים תעודת בגרות מלאה ומבחן פסיכומטרי, במכללות תנאי הקבלה פשוטים יותר וכוללים תעודת בגרות ו/או מכינה במוסד עצמו. גם כאן הדעות חלוקות, יש הגורסים שתנאי קבלה הינם הכרחיים לשמירה על רמת לימודים איכותית באקדמיה ויש את אלו הגורסים שתנאי הקבלה בסך הכול משמשים ככלי מיון וסינון המאפשר קבלה ללימודים רק בקרב אוכלוסיות שיכולות להתקדם, כלומר בעלי הון תרבותי ומצב סוציואקונומי גבוה.
השיקולים שעלינו לקחת בחשבון בעת בחירת מוסד אקדמי, אוניברסיטה או מכללה מורכבים ממכלול של נתונים שונים שחלקם אולי כבר ידעתם וחלקם תופתעו לגלות:
בהקשר של תנאי קבלה שהוזכרו למעלה, כאשר בוחרים בין מכללה לאוניברסיטה חייבים לבחון את תנאי הקבלה, במה זה כרוך ומה יוצא לנו מזה. הכוונה לאילו מוסדות אנו יכולים להתקבל ומה עלינו לעשות על מנת לשפר ציונים כדי להתקבל למקום אחר, אם זה השלמה או שיפור של ציוני תעודת הבגרות או עמידה בציון פסיכומטרי מבוקש. כמו כן חשוב לזכור שבהרבה מהמקרים בחירת מסלול לימודים מסויים ו/או בחירת מוסד אקדמי משפיעים על עתידנו, הן מבחינת יוקרה של תעודת ה-B.A וקריירה עתידית. הרבה פעמים השאפתנות שלנו להצליח תקבע לפי המוסד האקדמי שבחרנו ללמוד בו, אך לא בהכרח.
אחת הדעות הרווחות בקרב האוכלוסייה היא שלימודי תואר באוניברסיטה נחשבים ליוקרתיים יותר מאשר לימודים במכללה ולכן אלו בעלי השאיפות הגבוהות יעדיפו ללמוד באוניברסיטה בעוד שאלו שאין להם שאיפות גבוהות ילמדו במכללה. שוק העבודה בהקשר זה מתגמל ומעריך את בוגרי האוניברסיטאות יותר מאשר את בוגרי המכללות, יחד עם זאת ניתן לומר כי האחרונים גם מצליחים גם הם להשתלב בתפקידים טובים ולהתקדם בשוק. כיום ישנן אפילו מכללות טכנולוגיות בעלות מוניטין טוב יותר מאשר חלק מהאוניברסיטאות.
תוכן לימודי - קיים שוני מהותי בין התוכן הנלמד באוניברסיטה לזה שנלמד במכללה, בעוד שהאוניבאסיטאות יותר מכוונות מחקר המכללות עוסקות בעיקר בפרקטיקה. עלינו לזכור שלימודים באוניברסיטה כוללים העמקה בתיאוריות רבות וכן קיום מחקרים, מכאן שזמן הלימודים שתשקיעו יהיה ארוך ותובעני יותר מאשר במכללה. אין ספק שהבנה מעמיקה של חומר הלימודים חשוב ומוערך בקרב מעסיקים אך עלינו לזכור שמכללות עוסקות בפרקטיקה ולא במסביב. עובדה זו מאפשרת לסטודנטים צעירים או בוגרים בעלי משפחה ו/או קריירה , ללמוד מבלי לפגוע בחייהם הפרטיים ואף לצבור ניסיון והבנה מהשטח תוך כדי עבודה - מה שיכול דווקא להעניק להם יתרון על פני אוניברסיטאות. זכרו שלימודי תואר מהווים רק את הבסיס, ותק וניסיון הם אלו שיכריעו בסופו של דבר את הכף. אם כך למי מהשניים יש יותר סיכוי לעבור ראיון לקבלת עבודה? זכרו שהמראיין בד"כ אינו מכיר אתכם, אלא רק מתוך קורות החיים היבשים המונחים בפניו, מכאן שיכול להיות שלבוגר אוניברסיטה יש יתרון אך אל תשכחו כי יצרתיות אשר כמעט ולא נלמדת בשום מוסד ואמביציה בהחלט יכולים להשפיע ולעזור.
מעבר לשיקולים אלו חשוב שתקחו בחשבון את גובה שכר הלימוד, ישנן מכללות עם שכ"ד גבוה יותר מאוניברסיטאות בהן שכ"ד הוא מסובסד וישנן גם מכללות המציעות לימודים אקדמיים עם שכ"ד אוניברסיטאי. כמו כן בדקו את הוצאות המחיה העתידיים בהם משוכללים הנתונים הבאים: שכר הלימוד עליו כבר דיברנו, מסלול הלימודים בו אנו מעוניים, קרבה / מרחק לבית והוצאות הנסיעה,זמן לימודים וההשקעה שתצרכו לתת מעבר לשעות הלימודים הפורמליות, קריירה וכדומה.
זכרו שלימודים אקדמים במכללה ובאוניברסיטה נפרשים על פרק זמן הנמדד בשנים ולכן חשוב מאוד לבחון את כל הנתונים. אלו הרוצים ללמוד באוניברסיטה תמיד יכולים לשפר ציונים של בגרות ושל פסיכומטרי, אלו הרוצים ללמוד במכללה מוזמנים לעשות זאת גם, חשוב לציין כי איכות לימודים באה לידי ביטוי בהשקעה שלכם ופחות מהמקום בו למדתם. על הבחירה בן אוניברסיטה או מכללה תעשו מתוך רצון ושאיפה להתקדם ולא מתוך ברירת מחדל.