שימוש בעדי מדינה – הוא הכרחי, נחוץ ובבחינת "הכרח בל יגונה". אבל – ללחוץ ולאיים על עדים, או לנצל נקודות חולשה, אישיות ומשפחתיות (כמו מצעד של הורים, אשה או מאהבת), זה פסול ומזהם חקירה.
האם חקירות נתניהו זוהמו?
מסתבר שהיו ליקויים חמורים בחקירה החל מהדלפות מאסיביות ברובן מגמתיות ומכוונות. היו לחצים בלתי רגילים ופסולים על עדים והפיכתם לעדי מדינה, כמו חפץ, מקורב למשפחת נתניהו.
מסירת תמלילים חלקיים – לא נכונים, מתומללים בשגיאות או באמירה מטופשת, קטע לא ברור, כאשר בימים אלה יש טכניקות של פיענוח, גם כשיש רעשים זה פוסל, מחליש את העדות.
כל מילה או משפט בתמליל מפוענח הוא בעל חשיבות, ומתוך ניסיון אישי רב שנים אני יכול להעיד שלפעמים מילים או משפט מבדיל בין הרשעה בסעיף מסוים לבין זיכוי.
האם זיהום חקירות יכול לזכות – לפעמים כן, אך לא תמיד.
הכל תלוי בכמות הפסילות – כמות, הערך של החומר הפגום לעומת כלל הראויות שבתיק.
לסיכום:
יש לסניגוריה טענות רציניות לדחייה, כדי לקבל את כל החומר המלא ואת התמלול הנכון והמלא, ויש טענות טובות לגוף העניין.
כמו כן, יש טענות – לנסיונות טיוח או הגנה על מקורבים "דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא".
אבל יש אמרה קלאסית שאומרת: אתה יודע איך אתה נכנס למשפט, אתה לא יודע איך תצא ממנו.
לא לשכוח – אי אפשר לצעוק מכל במה – פגיעה בשלטון החוק, כאשר בפועל פוגעים ורומסים עקרונות משפט פליליים שהם נדבך חיוני וחשוב בשלטון החוק, כמו עקרון " הסוב יודיצה", האדם זכאי כל עוד לא הוכח שאשם, הספק הסביר, כללי הצדק הטבעי, כל אלה עקרונות שבונים את שלטון החוק. אז תפסיקו לצעוק עם "דמעות תנין" ותתחילו לשמור ולקיים את שלטון החוק.