אם יש צדק – יופיע מיד, אם יש משפט – תנו לראויות להחליט
פחד מכשלון – אינו נימוק להתנגדות. זיכוי – הוא גם חיזוק המערכת.
מספר המקרים שבהם הוחלט על משפט חוזר - הוא קטן ורק במקרים חריגים.
אין כל ביטחון שמשפט חוזר מסתיים בזיכוי. אבל עצם ההחלטה, יש בה סממנים של ספקות, של חשש לעיוות דין, פגיעה בזכויות יסוד, תקווה וציפייה לשינוי התוצאה המרשיעה. משפט חוזר - הוא בהחלט שלב חיוני לעשיית משפט צדק, חיזוק שלטון החוק - והחזרת אימון הציבור במערכת המשפט.
מהם התנאים המוקדמים למשפט חוזר:
סעיף 32 לחוק בתי המשפט מפרט את העילות בהן נשיא בית המשפט העליון, סגנו, או שופט עליון שקבע הנשיא, יכול לקבוע כי בית המשפט המחוזי יקיים משפט חוזר אם נתמלאו תנאים אלה:
א.בית המשפט פסק, כי הראיה מהראיות שהובאו במשפט יסודם בשקר או זיוף ויש יסוד להניח שבכוחם לשנות את תוצאות המשפט.
ב.הוצגו ראיות ועובדות העשויות לבדן או בהצטברותן לראיות שהיו במשפט לשנות תוצאות המשפט.
ג.אדם אחר הורשע בינתיים - בביצוע אותה עבירה, כעולה מחומר הראיות.
ד.התעורר חשש של ממש, כי בהרשעתו של הנידון נגרם "עיוות דין".
עילה חשובה זו - הוספה לחוק רק בשנת 1966 - בעקבות "ועדת גולדברג" ושימשה בסיס למשפט החוזר המפורסם של עמוס ברנס - שזוכה מרצח בשנת 2002.
יש לציין כי ההוספה של טיעון - חשש ל"עיוות דין" או נגרם "עיוות דין" - הוא מעין סעיף סל, שהרי הרבה גורמים יכולים ליצור חשש לעיוות דין. יחד עם זאת, מדובר בתוספת תשובה, שהרי ניהול המשפט, דרך התנהלותו, האווירה במשפט, הלחץ שהופעל על השופטים, תביעה, משטרה, לחץ ציבורי, לחץ של עמותות למיניהן, יכול לשנות תוצאות משפט. לכן, חשוב שכעבור זמן שההיסטריה הציבורית שוכחת, ניתן להעריך מחדש, אובייקטיבית את ניהול המשפט - מבחינת הצדק, ובמיוחד ניתן מקום של כבוד להליך הוגן, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
ה.בתיקון נוסף במשנת 2001 נקבע כי יש סמכות לנשיא בית משפט העליון, להורות על זיכוי, אם נתקיימו עילות למשפט חוזר, אך לאור נסיבות העניין אין תועלת בקיום משפט חוזר. גם סעיף זה, הופעל לאחרונה במקרים בודדים.
בהזדמנות זו ברצוני לחזור ולהדגיש, כפי שעשיתי מספר פעמים בעבר, במאמרים שונים, בית משפט לא עושה צדק - בית משפט עושה משפט.
סעיף 54 לחוק לשכת עו"ד, בו מוגדרת חובותו העיקרית של עו"ד ללקוחו אומר:
על עו"ד לעזור לבית משפט - לעשות משפט.
הביטוי בית משפט עושה צדק, או הצדק יוצא לאור, הוא ביטוי עממי, תקשורתי ולא משפטי.
אבל האזרח - לא מחפש הגדרות משפטיות, אדם שהורשע על לא עוול, שיוצא זכאי - רואה בכך "משפט צדק" - ובצדק, וכך גם מתייחסת לכך החברה והתקשורת.
המשפטים החוזרים והמפורסמים והידועים ביותר היו:
א.משפט בן-אבו - רצח בת"א בשנות ה-60 ע"י תייר מצרפת (או שכיר חרב צרפתי) - הורשע ברצח. קיבל רשות למשפט חוזר - והורשע מחדש ברצח.
ב.משפט ברנס - הורשע ברצח החיילת רחל הלר ז"ל, נשפט למאסר עולם. קיבל משפט חוזר - זוכה כליל.
ג.משפט שכונה בזמנו "כנופיית מע"צ", הורשעו מספר אנשים בעבירות שונות של הצתה, אלימות, חבלה לרכוש, נידונו לתקופות מאסר שונות וארוכות. זכו למשפט חוזר, לאחר שקצין משטרה שחקר אותם, הודה לאחר שנים על הפעלת אלימות, לחץ, שיבוש מהלכי חקירה ובידוי ראיות. זוכו במשפט חוזר - וזכו לפיצויים, אך אי אפשר להחזיר שנים של כלא, השפלה ועגמת נפש להם ולמשפחתם.
ד.רוצחי הילד מחיפה דני כץ ז"ל - זכו למשפט חוזר, הורשעו מחדש ברצח.
ה.עמוס סולמי - הורשע בשנת 1977 ביחד עם שמעון כהן, בקשירת קשר לרצוח את רינה אשכנזי שנהרגה בפיצוץ בבית חבריה - רינה ושמואל קטלן. בשנת 2002 - זיכה בית המפשט העליון מרצח לאחר שסולמי הקליט את קצין המשטרה, סנ"צ דני מרוז, שעמד בראש החקירה, כי ההודאות ניגבו באופן בלתי חוקי.
מסקנה: אפשרות תיאורטית למשפט חוזר, קיימת בכל משפט פלילי, אם יש בסיס לכך כמפורט לעיל. כמו כן, ניתן להגיש כמה בקשות, אם נתגלה חומר חדש, מהותי ומשכנע.
האפשרות הנוספת: הגשת בקשה לחנינה לנשיא המדינה. בכל מקרה שיש חשש לאי צדק, אך אין מספיק ראיות.
לסיכום: משפט חוזר - הוא כלי להשגת צדק משפטי, גם אם הוא נעשה באיחור.