ביקורת: "לרקוד ולעוף" – סודות ושקרים בבית המלון – מרגש, מותח, חוייה תיאטרלית – בית צבי
מאת חיים נוי
"לרקוד ולעוף" בבית צבי ברמת גן הוא מחזה על משפחה ישראלית המנהלת בית מלון קטן ושזורה בשקרים ובסודות אפלים, כואבת וצוחקת ומשרטטת לפנינו הוויה לא טיפוסית של חיים בצל היגון, השכול והאושר הנכסף. להקת שחקנים משובחת עם בימוי משובח של אלה ניקולבסקי, מצליחה להציג מחזה קולח ומסקרן, מרגש, מענג ומעניין.
המחזה של רשף ורגב לוי מביא בפנינו את סיפורה העצוב של משפחת פלדמן, המתכנסת לחגוג את ליל הסדר של שנת 2002 בשיאה של אינתיפאדת אל אקצה, במלון של המשפחה על חוף הים בנתניה. יותר מאוחר תהיה המשפחה עדה לפיגוע הדמים במלון פארק הסמוך. ערב ההתרחשות שקועים בני המשפחה בתוך התסבוכת המשפחתית הפרטית שלהם. ענת, חברתו של האח הגדול יוסי , מנהל המלון המשפחתי מעוניינת שיספר לאימו, שרה, שבדעתו להתחתן איתה. ענת היא גם חברתו לשעבר של אחיו הקטן יותר אסף. שרה, אם המשפחה שולטת בעניינים ביד רמה, לא תמיד בהצלחה. לאירוע מגיעים - אלה, אחותו התאומה של אסף, ועידן , החבר החדש שלה. נמרוד, "הכבשה השחורה" שהספיק כבר להתגרש 3 פעמים ואשתו האחרונה עזבה אותו, שקוע בהתחזקות דתית ובטבעונות. פינטו "אב הבית" המסור, המתעוור והולך, אך בקי בכל רזי המשפחה ושומר על סודותיה כבבת עינו הסומא.
לערב החגיגי מגיע לפתע גם אסף, האח הצעיר שלכולם דווח שהוא לומד בארה"ב , אך למעשה הוא מאושפז בבית חולים לחולי נפש. עם בואו מתערערת עוד יותר שלדת הקש הרופפת האוחזת את מסגרת המשפחה עד לסיום הבלתי נמנע. אין ספק כי ההצגה היא מותחת ברובה, מרגשת , מספקת מלאי מבדח של שנינויות, וזוהי הפקה מוצלחת ומשובחת. עיקר ההצגה נעוץ בסוד אפל הרובץ על המשפחה ואותו מנסים לפענח ולפתור.
יערה יהודה בדמותה של שרה, אם המשפחה, מפגינה משחק מעולה ומשובח. היא שולטת בבני הבית ביד רמה , מנסה לאחות שברים רופפים ולשמור על הצביון המכובד של המשפחה. יערה מוכיחה כי היא מסוגלת לככב לאורך כל ההצגה באיכות ללא דופי.
ברק תמם כנמרוד הוא שחקן מצוין, מפגין כשרון קומי אבל גם מרגש ומשחק בצורה נבונה ואוהדת. אין ספק כי ברק הוא שחקן מקצועי עם כישורים נפלאים.
אלה מושיוב כאלה האחות הצעירה משחקת באורח מרגש ומשכנע. יש לה כישרון בימתי מעולה. אלה מפגינה יכולת דרמטית מעולה והיא ראויה לתשבחות חמות.
מעיין נטף כענת ,חברתו של יוסי האח הגדול היא תוססת ונעימה, מפגינה משחק מושלם ומענג.
אופיר חודורי כאסף הבן הצעיר וחולה הנפש מצליח להפגין משחק משובח, ויש לו כישרון משחק מצטיין.
רן רווח כיוסי, האח הבכור, מפגין משחק נכון ונבון. הוא שחקן טוב ובעל איכויות ומשחקו אמין.
דין לוינשטיין כחבר החדש של אלה, טיפוס קצת חנוני, מפגין משחק טוב מאוד, והוא מוכשר מאוד.
מי שגונב לפרקים את ההצגה הוא שגיא יצחק , בדמות "אב הבית" של המלון שבעצם הינו כבן המשפחה. שגיא מפגין משחק מעוצב לפרטי פרטים. כיון שהוא מתעוור והולך – הוא מצוין בצורת ההליכה שלו, שטף דיבורו והמינון הנכון של המשחק הדרמטי והקומי. משחקו הוא אמין ומעולה.
עומר בולנז'ר כהן אחראי למוזיקה מקורית ולעריכה מוזיקלית והיא מיוחדת ונעימה ותואמת את סצנות המחזה. התפאורה של נעה נשיא היא מינימליסטית, אבל מתוחכמת וראויה. התלבושות של רונה משעול הן טובות ויפות.נמרוד דנישמןהאחראי על התאורה יצק אור ואפלה במקומות המתאימים בצורה מקצועית ומושלמת. תות מולאור אחראית לתנועה במחזה,מוצלחת ויפה.
לסיכום – לרקוד ולעוף היא הצגה קולחת ,מעניינת ומרגשת. זו הצגה מעוררת מחשבות, מענגת ומבדרת, גם אם התוכן שלה הוא בהחלט סהרורי ועצוב כאחד.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – שמחה ברבירו