ניצול חוק של הכנסת, שמגיע לכל ח"כ, גם ע"י ראש ממשלה, הוא לא מהלך יוצא דופן, ולמרות שזה לא קרה בעבר, עדיין התקדים לא יוצר מהלך דרמטי יוצא דופן.
הדמוקרטיה הצעירה כמו צרפת – או ארה"ב, לא מאפשרת בחוק להדיח נשיא או לשפוט אותו. ואכן לא היה מקרה כזה באמריקה, פרט לניכסון שהתפטר מיוזמתו ולעולם לא הודח נשיא, ובצרפת לא עמד לדין במהלך הכהונה, והדמוקרטיה המשיכה את חייה.
חסינות – זה לא ביטול אלא דחייה
נתניהו הגיש בקשה לחסינות. הפרשנים של השמאל וגנץ בראש המחנה ממש מזועזעים מהמהלך שנקבע בחוק של הכנסת. מי שאומר ששימוש בחוק של הכנסת הופך את כנסת ישראל למקלט לעבריינים עושה מעשה זמרי ומבקש לפרשן כמבין ומגן על הדמוקרטיה, אבל למעשה עושה את ההיפך מכך. מי שטוען שהחוק מנוצל לרעה מנצל את הבמה התקשורתית לצרכים אישיים פוליטיים וביטוי לדעותיו הפוליטיות ולא לפרשנות הוגנת אובייקטיבית. נתניהו ציטט מדברי הנשיא ריבלין שהוא עצמו היה קרבן להדחה מכוונת מתפקיד שר על ידי שליפת תיק מאובק מהבוידם של הפרקליטות, ולא לשכוח בהקשר זהה את פרופסור נאמן שר המשפטים, את רפול שמנעו מינויו לשר על ידי תרגיל דומה את השר קהלני שכולם יצאו זכאים אך הפסידו את המשרות שניתנו לאחרים. פרופסור רות גביזון ,משפטנית מוערכת ביותר הצהירה מפורשות שבאווירה הנוכחית ששוררת בארץ ובתקשורת, נתניהו לא יזכה במשפט צדק. השופטת הילה גרסטל נשיאת בית המשפט המחוזי הצהירה בראיון שפרקליט המדינה שי ניצן לא מתאים לתפקיד ,היועץ המשפטי בזמנו מני מזוז עם מינויו לתפקיד הצהיר שהפרקליטות יורה חיצים ואז מסמנת סביבם עיגול. אז מה הפלא שבאווירה כזאת ירגיש אדם שפוי ומעל לכל פוליטיקאי רדוף שתופרים לו תיקים ורודפים אותו משפטית. האם יש פרשנים או אנשי ציבור שחושבים שצרפת או אמריקה הן לא דמוקרטיות וותיקות עם רזומה של עשרות עשרות בשנים ששם לא ניתן לשפוט נשיא מכהן אלא לאחר גמר הקדנציה. כלומר: אין טענה שראש ממשלה הוא מעל לחוק או מתחמק מהדין - הוא רק דוחה את הדיון לאחר סיום הקדנציה. אמנם לאופוזיציה זה כואב וכך צריך להיות, אך גם הם צריכים להבין או שלא רוצים להבין שחוקי הכנסת נועדו לכולם ושימוש בהם הוא לגיטימי וחוקי ולכן הם נמצאים בספר החוקים כדי להשתמש בהם במקרה הצורך. לכן נאום נתניהו -היה משכנע ובמקום תוך ניצול זכותו האזרחית.
רבותי המשובעים – יש לי גרסה אחרת
רבותי המושבעים אני חלוק על עמיתי פרשני הצמרת הפוליטית, הטוענים כי בקשת החסינות פוגעת בליכוד. גרסתי שונה מאחר ומיליון הצביעו בעד בידיעה שנתניהו חשוד ונחקר בשלוש פרשיות שהודלפו מגמתית במהלך שנתיים כמעט מדי יום מבלי שזה השפיעה עליהם אלא אולי אפילו להיפך, מכאן שבקשת החסינות נותנת לו מרווח נשימה של חודשים עד לבחירות, וזה לא ישנו דבר ואם אכן יקבל חסינות מוועדת הכנסת זה ללא ספק יוסיף לו קולות ויחזק את מעמדו. וזאת מהטעם הפשוט שגם אלה שאולי חשבו שמשפט ומשילות לא הולכים יחד יחזרו לבית שהרי הרסן של הליכי משפט לא יהיה יותר פקטור במשחק הפוליטי. בינתיים הסקרים מראים שאין מעבר קולות או בריחה מאסיבית ממחנה למחנה ומה שהיה אולי יישאר או ישונה לטובה. כך שניתן לומר שמהלך החסינות שנעשה על פי החוק כזכות לגיטימית היתה במקומה למרות האכזבה והבכיינות של מבקריה. ואולי דבר מה נוסף, פוליטיקה זה סמינר או קורס לנימוסים והליכות ולא למוסריות או אתיקה, זאת מלחמה על דעת הקהל תוך שימוש בכלים לא תמיד כנים ואמינים. פוליטיקה דומה באלמנטים רבים לדיפלומטיה ובתחום זה צוטט בן גוריון בשעתו שאמר על אבא אבן דיפלומט מעולה ונואם מוכשר: אבא אבן יכול לנאום 6 שעות ב6 שפות ולא לומר כלום. זאת דיפלומטיה וזאת פוליטיקה.
נ.ב.:
כשאני קורא ושומע את אוסף דברי ההבל כנגד החסינות ממתנגדים שארס נוטף מפיהם, הגיחוך שלי הופך לשעלת שדורש חיסון לשפעת חזירים וחבל.