יהורם גאון– נולד 28.12.39 ,ידוע לא רק בזכות הופעתו על הבמה, המסך והטלוויזיה, ובתור היותו מפיק ובמאי, אלא גם בזכות פעילותו ההומניטארית בכל מוסדות עיריית ירושלים בהם שרת כעשר שנים, ובזכות פרשנות הרדיו הפוליטית והמיוחדת שלו בכל יום שישי שהפכה להיות לפה של הציבור הרחב.
גאון הינו בן ירושלים, נולד למשפחה ספרדית ולתוך תרבות ספרד. אביו משה דוד גאון היה היסטוריון ומחבר של ספרים רבים.
יהורם גאון ואחיו בנימין הקימו את המרכז לתרבות הלדינו על שם אביהם באוניברסיטת בין גוריון בבאר שבע.
גאון למד בבית הספר התיכון בבית הכרם, ששם נבחן בבחינות הבגרות שלו במזרחנות ויהדות ולמעשה, היה בטוח שעתידו הוא להיות מרצה, מורה, או חוקר של תרבות המזרח, האיסלאם, ואורח חייהם של עמי האזור.
בעת היותו באולם בו התקיימו בחינות הבגרות, נכנסה תלמידה וצעקה לחלל האולם: "התקבלתי ללהקת הנח"ל" וזה כנראה הדבר ששינה את חייו. חשוב לדעת שלהקת הנח"ל של אז, עם אורי זוהר, חיים טופול, נחמה הנדל, עליזה קאשי, זוהר אורין, יצחק שאולי, יוסי פרוסט עם השיר "כרמלית" ואיתמר כהן עם "רחל רחל" הנצחית.זו הייתה להקה שהייתה חלום ומשאת נפשם של כל בני הדור הזה באותה תקופה. כאילו אמרת תיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי", ו"בצל ירוק" – הכל ביחד.
מששמע שבת כיתתו נכנסת אל ה"מקדש" האומנותי הזה, ניעורו בו לפתע, הכמיהות והחלומות של עד אותו היום כתלמיד בית ספר, שם השתתף בכל ההצגות השנתיות שם היה- יהודה המכבי ומתתיהו ומשה רבינו ודוד המלך .כמעט שלא הייתה הצגה בה לא כיכב כתלמיד, אבל ההורים שמאוד רצו עורך דין בבית, או רופא, הסתפקו בחוקר או מזרחן והנה, אותה בת כיתה החזירה אותו בחזרה אל החלום שכל כך שאף אליו ועוד באותו שבוע נסע עם האקורדיוניסט תובל פטר, שהיה בן כיתתו (שלימים ילווה אותו כמוזיקאי בלהקת התרנגולים של נעמי פולני), שם שר את השיר "עגלה עם סוסה – ודקלם את הבלדה של טשרניחובסקי "בעין דור". וכך, התקבל ללהקת הנח"ל ואגב,הבוחנים היו אורי זוהר, חיים טופול ואיתמר כהן, וכמו כן, אפרים קישון ומשה וילנסקי אותם פגש מאוחר יותר.
לאחר מכן הצטרף לתאטרון הקאמרי ושהה בו כ-3 שנים ושיחק בהצגות כמו "כנרת כנרת", "טורא", "צ'יפס וכל דבר" ו"ווויצק".
לאחר מכן כיכב בלהקת "התרנגולים" של נעמי פולני ואז,חבר לאריק איינשטיין ולבני אמדורסקי ז"ל לשלשיית גשר הירקון שהייתה מוצלחת ביותר בעיקר בשל היותה מורכבת משלושה סולנים שחברו יחדיו – וזו גם הסיבה שכל אחד מהם חיפש בצד השלישייה את הביטוי העצמי – וכך נולד תקליטו הראשון "כל העיר מרכלת עלינו".
לאחר מכן, נסע גאון לארה"ב שם למד משחק אצל אוטה האגן המורה הדגולה, בבית-הספר "BERGHOF STUDIO" –ובנוסף, למד בימוי טלביזיה ב- "R.C.A INSTITUTE" ובאותה תקופה, נקרא חזרה ארצה לשחק במחזמר "קזבלן". שהיה לאחד ממחזות הזמר הגדולים שהוצגו בארץ.
גאון שיחק בסרטים רבים, בינהם "כל ממזר מלך", "מצור", "הפריצה הגדולה", "ג'וקר", "המאהב", "רחוב ללא מוצא". ובאחד הסרטים היפים והמוצלחים שנעשו בארץ – "מבצע יונתן".כמו כן, שיחק בתאטרון המסחרי ,בהצגות "פעם בשנה" ו"בנים חורגים לאלוהים".
בטלוויזיה שיחק בסדרות רבות, ביניהן, "מר מאני" ו"קרובים קרובים" שהייתה לסדרה המוצלחת ביותר בטלוויזיה מאז ועד היום.
בקולנוע כבמאי, הוא ביים את הסרטים "אני ירושלמי" "מטולדו לירושלים".
ביים וכתב את ה"רומנסרו הספרדי" שיצר ביחד עם יצחק נבון נשיא המדינה החמישי.
גאון קיבל במשך השנים פרסי כינור דוד מטעם העיתון ידיעות אחרונות על משחק בקולנוע, על זמר השנה, על שחקן מחזמר, ועל שחקן תיאטרון,
לגאון 75 תקליטי cd המכסים פעילות של כ-40 שנה בזמר העברי,
בשנת 2004 קיבל גאון את פרס ישראל, על תרומתו לתרבות הישראלית, ולזמר העברי.
הוא שר את שירו הידוע "המלחמה האחרונה", במעמד טקס פרס נובל לשלום שבאוסלו ב-1974 לבקשתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. והיה חבר המשלחת ב-1994,במפגש ההיסטורי של קלינטון יאסר ערפאת ויצחק רבין.
כזמר לאומי שר בבית נשיא המדינה את השיר "מעל פסגת הר הצופים" לכבודו של האפיפיור .
בנוסף להיותו יוצר ענק,לא ניתן נתעלם מפעילותו ההומינטרית הענפה כחבר המועצה העליונה לתרבות.כיושב ראש המועצה לתרבות ואומנות בשכונות. כנשיא העמותה להנצחת המשורר נתן יונתן. חבר ההנהלה הירושלמית של הועד למען החייל.ועוד ועוד...
בשנת 2007 קיבל פרס מפעל חיים מאת "ליבי" בשם צבא ההגנה לישראל.
פרס נוסף על מפעל חיים קיבל בשנת 2007 מאוניברסיטת בר אילן.
הוא ממשיך להיות פעיל בראשות הלאומית ללדינו כחבר הנהלה.
ולאחרונה חגגה הארץ 70 שנה ליוצר ליהורם גאון ובגאון!!
אנחנו (צמד הווי ובידור), נכבד את האיש הנכבד הזה בערב זמר שהוא – "מחווה ליהורם גאון".
עד כאן.
בברכה
מוטי דביר
http://www.havayvebidur.com