ביקורת: אנה קרנינה - על פי הרומן הנודע של טולסטוי בהפקה צנועה ומרגשת - כוריאוגרפיה קסומה - בית צבי
מאת חיים נוי
"אנה קרנינה" העולה בבית צבי ברמת גן היא הצגה צנועה ומרגשת, שזורה בכישרונות צעירים ומוכשרים ומעל לכל, מלווה בכוריאוגרפיה נפלאה ובמוזיקה תקופתית מעולה.
הבמאית מאיה שעיה כתבה את המחזה על פי הרומן הנודע של לב טולסטוי. היא הצליחה לכווץ את הרומן הארוך והמורכב בן 8 החלקים להצגה באורך שעה וחצי והתמקדה יותר בפרשת האהבים של אנה קרנינה, אשת החברה הרוסית הנשואה לאיש צמרת בממשל, אך אהבתה נתונה לרוזן והקצין ורונסקי.
כבר עתה ראוי לציין את הכוריאוגרפיה המופלאה שיצרה קארין שניידר, רקדנית ושחקנית ההפקה, ואת המוזיקה האופראית המצוינת ששזרו הבמאית מאיה שעיה וקארין שניידר, המובילה את העלילה לפסגות נוקבות ומרגשות.
במקור עסק הרומן הנודע בשני סיפורי אהבה מנוגדים, של אנה קרנינה ומאהבה הקצין והרוזן ורונסקי ומצד שני של לויין ואשתו קיטי. אנה היא אשתו של אלכסיי קארנין, שר זוטר בשלטון הרוסי ואימא לסיריוזה. אנה מתאהבת בורונסקי ואף נכנסת להריון ממנו. העלילה מקבלת תפניות והסוף הוא טרגי.
הרומן של טולסטוי נחשב לאחד מהרומנים הידועים בתבל והוא זכה לאין ספור עיבודים והפקות בעולם, הן על גבי הבמות וכן בטלויזיה ובקולנוע.
טולסטוי פתח את הרומן במשפט מהידועים ביותר בספרות: כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה".
בנה של אנה, סיריוזא , ילד כבן 10, מגלם את עצמו וגם כרוז ברכבת ומעין אחד המספרים של ההצגה. דניאל הרוש מגלמת את התפקיד בכישרון יוצא דופן ואין ספק כי מדובר בשחקנית עם פוטנציאל מרשים.
דניאלה חכים גילמה את אנה קרנינה ומשחקה שפע רגש ורגישות, יכולת דרמטית מעולה וכישרון פורץ.
יונתן תורג'מן מגלם את קארנין הבעל המקורנן ומשחקו הוא מרשים ומקצועי. הקטע בו הוא מוחל הן לאשתו והן לורונסקי הוא נוקב ורב רושם.
אלי קריסה מגלם נהדר את ורונסקי ומשחקו נע בין קלילות מרחפת לבין הפגנת עוצמה תיאטרלית משובחת.
נווה כהן מגלם היטב ובהצלחה את לווין, האח של קארנין ומחזרה של קיטי.יוגב אטיאס מעולה בתפקיד סטיבה.
חורף קמחי מגישה משחק מושלם כקיטי בתה של דולי.חורף היא שחקנית מוכשרת .
מירי זהבי מגישה משחק מצוין בתפקיד דולי.
נוי בר נפלאה בתפקיד הנסיכה בטסי ובמיוחד בתפקיד המשרתת אנושקה. נוי מרשימה במשחק ולעיתים היא גונבת את ההצגה.
גליה גלבלום נהדרת כאימו של ורונסקי ובמיוחד כמשרתת. צח חזיזה משלים אותה במשחק ראוי וטוב כמשרת ועוד תפקידים.
מאיה שעיה הפגינה הברקות בימוי מפעימות כמו קטע האופרה המופלא, סצנת פסי הרכבת ועוד.
התפאורה של נעה בנדהן היא מעולה ופרקטית. עיצוב התלבושות של לייה חוזה הוא מקסים ומוצלח מאוד. אורי מורג עצב את התאורה הראויה.
ההפקה העולה בבית צבי היא קסומה בשל המשחק המשובח והכוריאוגרפיה המופלאה והעדינה, הבימוי המדויק והיכולת להפוך את הרומן המפותל להצגה מרגשת ומרטיטה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר