דמוקרטיה – שלטון הרוב בבחירות חופשיות
ההיסטריה המיותרת סביב נושא הרס הדמוקרטיה. לא כל חוק או התבטאות הגם שהם מיותרים ולפעמים אף מזיקים, הורסים את המבנה הדמוקרטי. ארה"ב, צרפת הן דוגמאות לכך שדמוקרטיה יכולה להכיל גם מעשים וחקיקה חריגה מבלי להרוס או למוטט את השלטון. באמריקה פחדו מעליית טראמפ שמא ואולי יהרוס את הדמוקרטיה, וזה לא קורה ולא יקרה למרות פעולות חריגות של הנשיא וממשלתו. בצרפת החוק הצרפתי הוא חוק פרסונלי המגן על הנשיא המכהן. כשהחוק חוקק אמנם לא היה נשיא בחקירה או חשוד בעבירות אבל החקיקה צפתה פני עתיד ואכן נשיא מכהן שהיה חשוד, קיבל חסינות בתפקיד ונשפט בתום הקדנציה (הנשיא מיטראן), ולמרות כל אלה הדמוקרטיה נשארה איתנה ומתפקדת. הדמוקרטיה אינה פלסטלינה שכל גוף או מפלגה או אפילו אישים מכובדים יכולים ללוש אותה לפי דעותיהם או נטייתם הפוליטית. מדובר בשיטת ממשל שבה הרוב קובע ומחליט תוך שמירה על זכויות המיעוט ואיזון נכון בין הרשויות. דמוקרטיה זה לא שלטון של עריצות שלטונית, זה שלטון מאוזן שדואג לכלל תוך שמירה על זכויות יסוד עם נטייה לכיוון הצבעת הרוב. לכן ההיסטריה סביב המושג הרס או פגיעה בדמוקרטיה היא מוגזמת, לא נכונה ומביאה לנזק ציבורי בהבנת שיטת הממשל גם אם הדברים נשמעים מפי שופטים עליונים או פוליטיקאים בעלי אינטרסים או דעות פוליטיות שונות. בארצנו לא פעם התברר שדעות פוליטיות משפיעות על הבנת ותפישת המושג דמוקרטיה, כך למשל מפלגות שמאל או אנטי ממשלה -חושבים שדמוקרטיה זה רק מה שהם אומרים או חושבים והיתר הם אנטי או בורים אוכלי קש וגבבה מנשקי מזוזות, וכל התורה נמצאת אצלם בכיס.
ובאשר למצב הנוכחי בישראל כאשר ראש הממשלה אומר בקולו ומבטיח שלא יזדקק לחוק חסינות פרסונלי, ראוי ורצוי שיכבד את אמירותיו. יתירה מכך, לפי חוק יסוד הממשלה ולפי המצב המשפטי הקיים יש לראש ממשלה מכהן חסינות שלטונית וחסינות בתפקיד, וזה בהחלט מספק ויעיל. ואם מדברים על חסינות, ממליץ חיסון נגד שפעת, דלקת ריאות ונגד עין הבישא.