שלושה ראיונות – שלוש סתירות מהותיות
גנץ מתראיין לשלוש רשתות. לדעתי, מדובר בטעות אסטרטגית בקידום מועמד לראשות ממשלה ובטעות גסה של היועצים, לאפשר ראיונות במקום ראיון אחד לכולם בנוסח מסיבת עיתונאים פתוחה עם שאלות. כאשר גנץ התראיין בנפרד, הוא נשאל מספר שאלות מסגרת זהות אבל כל מראיינת תקפה בנקודות חלשות בנפרד. ואז גנץ נשמע מגומגם, נבוך, לא בטוח ובעיקר לא במיטבו. כך המראיינת דוריה למפל תיקלה אותו בנושא כלכלה והמועמד ניסנקורן איש הוועדים הגדולים, יונית בעניין הפריצה לטלפון ותמר איש שלום בנושא מדינה פלסטינית. יצויין שבכל הראיונות התשובות לא היו זהות לגמרי או עם שינויים, דבר שמצביע על חוסר בטחון ושליטה במטריה המדינית. לדוגמא: כרגע אין עם מי לדבר אבל אבל נחתור למצוא פרטנר. הבעיה היא שגם מחליפי אבו-מאזן אינם פרטנר, כך שמדובר בדברי סרק. המילה מדינה פלסטינית לא הוזכרה, אך דובר על חיזוק ההתיישבות ביו"ש, והרי זאת גם המדיניות של הליכוד, אז איפה החידוש.
ואם נחזור לטלפון שנפרץ עם חומרים אישיים, על כך גנץ סירב לדבר או להסביר פרט לאמרה "אני מטפל בעניינים האישיים ואשתי תומכת בי לאורך כל הדרך". אמירה כזאת מבלבלת עוד יותר, מגבירה את ההשערות הפראיות, ובעיקר מזכירות פרשיות אישיות אחרות בהן הנשים תמכו בבעלים, ראו הילרי קלינטון.
לסיכום: המועמד גנץ שכולם ציפו ממנו לגדולות ולשינוי, מתגלה כיריב חיוור, לא מנוסה, שצולל בסקרים ונאחז בצוללות כדי לצוף על פני המים הסוערים של הפוליטיקה, שם מחכה לו מיקי גנור, עד המדינה שהכניס סנוקרת לפרקליטות.
ברגע האחרון
1. גנץ יעלון – מעלים מחדש את פרשיית הצוללות, בתקווה למנוע את הצלילה שלהם בסקרים.
2. לקרוא לנתניהו בוגד – זאת דרגת התקפה זולה ומשפילה שמחייבת תגובה ציבורית.
3. הבחירות הנוכחיות צללו בתחומים רבים מתחת לחגורה וחבל!