שרת המשפטים גב' שקד – צודקת משפטית, עניינית ומוסרית שהודיעה ליועץ המשפטי לממשלה שגב' זילבר ממשרדו, לא תוכל יותר לייצג את הממשלה.
גב' זילבר הפרה קוד אתי משפטי – כשבאה לייצג את עמדת הממשלה (ולא דעתה הפרטית), ויצאה בבוטות ובגסות נגד החוק, תוך אמירה קיצונית "כי מי שלא נאמן הוא למעשה בוגד".
במעשיה אלה – פסלה עצמה מלייצג את משרדה, את ענייני הממשלה, ולא בטוח שיש לה מקום במשרד היועץ המשפטי. לא מעשה אמיץ עשתה זילבר אלא מעשה הנוגד את שליחותה כנציגת היועץ וכעובד ציבור בממשלה דמוקרטית נבחרת.
חוק התקציב בספורט – הוא בסמכות שרת התרבות, ואין כל מניעה חוקית או מוסרית או תרבותית לתת תקציב ממשלתי לגוף שמכפיש, מסית, ולפעמים תומך בעקיפין או ישירות במחבלים, במעשיהם ומדיניות של מדינות אויב.
אם מתנגדי החוק, הצעקנים לתרבות חופשית סתימת פיות – יצביעו על מדינה אחת דמוקרטית שתומכת בגוף שמסית ומדיח וקורא לחרם על המדינה שמקבל תקציב ממשלתי – יהיה ניתן להשפיע על הממשלה לתקן ולרכך את החוק.
אבל עד אז – לא יסבסדו ובצדק גופים אנטי-ציוניים – אנטי-מדינת ישראל כמדינה יהודית – ויתכבדו לעבור למדינות שמסבסדות משימות כאלה.
ולא לשכוח – שרת המשפטים היא הסמכות המיניסטריאלית שקובעת מי מייצג את המדינה בנושאים משפטיים ולא היועץ המשפטי, ויתירה מכך היועץ וגב' זילבר הם עובדי מדינה ועובדי ציבור שבחר בממשלה השולטת.
המלצתי על גב' זילבר – להתפטר ולייצג את עמדותיה כאזרחית.
הערת אגב:
צודק היועץ המשפטי – שרת המשפטים לא צריכה להתערב בניהול משרדו, אך צודקת שרת המשפטים שיכולה לקבוע את מי לשמוע כמייצג את נושאי הממשלה בכנסת. ולכן בפרשה זו בשלב זה 1:0 לשקד.