ביקורת: איזה יופי - אהבה ראשונה בין בנים - הצגה מרגשת ונוקבת - בית צבי
מאת חיים נוי
"איזה יופי" ההצגה המרגשת והנוקבת העולה בבית צבי ברמת גן , מספרת על אהבה ראשונה ותמימה בין שני בנים , המוקפים בני משפחה ושכנים משולי החברה, בפרבר עלוב בלונדון.
המחזאי ומחבר סדרות טלוויזיה בריטי נודע ג'ונתן הארווי כתב את המחזה לפני כ-26 שנים. העלילה עוסקת במספר משפחות מצוקה המתגוררות בבנין מוזנח בלונדון. סנדרה המלצרית מגדלת לבד את בנה ג'ימי, המרבה להיעדר מבית הספר. סטיבן בן ה-17 הוא בן השכנים, אביו ואחיו מכים אותו והוא מוצא מפלט בבית של ג'ימי. ליה היא נערה שנפלטה מכל מסגרת לימודית וחייה מתמצים בתשוקה העזה להיות זמרת וכל העת היא מאזינה בשקיקה לזמרת האהובה עליה מאמא קס שמתה שנים רבות לפני כן. אמן שולי בשם טוני שזור אף הוא במארג העלוב ומחזר במרץ אחרי סנדרה.
לילה שבו לן סטיבן בחדר השינה של שכנו ג'ימי הופך ללילה מיוחד שבו הם מכירים בעובדה שהם נמשכים זה לזה ואהבתם פורצת החוצה.
דנה עדיקא נפלאה בדמותה של סנדרה, המנסה בכל כוחה לשמור על חיי משפחתה הדלה ולהוות תמרור דרך לבנה. דנה מגלמת את התפקיד באורח מרגש ונוקב וראויה למחמאות רבות.
פז כלפון נהדר בדמותו של ג'ימי והסצנה שבה הוא מתוודה בפני אימו על אהבתו לשכנו ויציאתו מן הארון היא נוקבת, מרגשת מאוד ומוצלחת.
זיו עוז ארי מגלם בהצלחה רבה את דמותו של סטיבן החווה לראשונה אהבה לבן ומשחקו הוא שובה נפש .
גל בן מויאל משחק מצוין את טוני, המחזר אחרי סנדרה והוא מגיש משחק מוקפד ומקצועי.
שבחים מיוחדים מגיעים לאלי אלבז המגלמת את הנערה הזנוחה ליה. משחקה הוא נפלא והסצנה של שירתה כשהיא מסוממת מציף לחלוחית בעיני הצופים.
המחזה שזכה להפקות רבות בארץ ובחו"ל וגם הופק לסרט, מהווה אבן דרך לסוגה זו של הצגה העוסקת בזהות מינית בין שני צעירים המשלימים עם נטיותיהם המיניות וגורמים לאנשים המקיפים אותם לקבל אותם באהבה כמות שהם.
הבמאי יהונתן רון הצליח להפיק בזכות השחקנים המוכשרים הצגה מרגשת מאוד ונוקבת .
התרגום של עידו ריקלין הוא עכשווי וקולח. זוהר אלמליח עיצבה תלבושות יפות ותפאורה מוצלחת, חלקה של חדר השינה בביתו של ג'ימי וחלקה השני- חצר הבניין.
רותם אלרואי עצבה את התאורה הבוהקת והראויה.
עודד אסנר אחראי לעריכת המוזיקה הרלבנטית והנעימה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם - יוסי צבקר