מה אנחנו יודעים על בן הזוג שלנו ?
משפטים כמו 'אני מכיר אותה כמו את כף ידי'.
או, 'אני מכירה אותו אפילו יותר טוב ממה שהוא מכיר את עצמו'.
נאמרים תכופות על ידי בני זוג החיים יחד.
האם באמת יש למשפטים אלה תוקף במציאות ?
מה אנחנו באמת יודעים, מכירים, מזהים,
או מה אנחנו מנחשים, ממציאים, משקפים דרכו - בנו, אלינו, עלינו ?
איזה חלק מתוך זה משקף את ההכרות שלנו עם עצמנו ואיזה חלק באמת
יודע את בן-בת הזוג ?
המושג 'ידע' נמצא בתחום התפיסה שלנו, הן בחושים, או בשכל, או בהכרה.
ככול שתחום התפיסה שלנו רחב יותר כך גם הידע שלנו, אך תמיד הוא יימצא תחום/מוגבל.
הטלת ספק במה שאנו חושבים שאנחנו יודעים על בן/בת הזוג שלנו, הוא הצעד הראשון
להרחבת תחום התפיסה שלנו, ואמר רנה דקארט:
"אני מטיל ספק, משמע, אני חושב, משמע אני קיים".
היכולת שלנו להטיל ספק במה שאנחנו חושבים, או יודעים, תאפשר לנו לראות, להבין,
לקבל אפשרויות נוספות ובכך להרחיב את מפת השטח שלנו, לאפשר לעצמנו לאפשר גם לבן זוגנו אפשרויות נוספות, לא רק אלה שהתקבעו בנו, או אלה שקבענו על ו-ל-בן זוגנו.
כאשר ניקח צעד הצידה/החוצה, נתבונן מנקודת מבט זו, נקבל ללא שום עוררין את העובדה שלבן הזוג שלנו יש נקודות מבט ודעות משלו, אך באיזשהו אופן מעורר תמיהה רגשית, קשה לנו הרבה פעמים להכיל את העובדה הזו.
איך שהוא קיימת בנו האמונה "האבסולוטית" שהאופן שבו אנו חיים, חווים, רואים את העולם היא הדרך הנכונה, האמיתית, המספקת.
כאשר אנחנו מגלים/פוגשים את העובדה שבן הזוג שלנו אינו חושב, חי, מתנהג,
מתנהל כמונו יש סיכוי שנחשוב שהוא אינו יודע, או שנקודת המבט שלו שגויה.
וכך, בהמשך אנחנו מתחפרים בתוך השקפת עולמנו, מגנים על עמדותינו, על ה"אמת" שלנו, ומשוכנעים שזו, זו המציאות היחידה.
לכן, אין לשום מציאות אחרת זכות קיום לצידה.
כאשר בעצם המציאות רחבה ומורכבת יותר מסך נקודות המבט של שני בני הזוג.
מדי פעם, רצוי וחשוב, לעבור עמדה ולהיכנס לתוך נעליו של בן הזוג ולראות, לחוות את נקודת מבטו, כדי להתחבר אל מחשבותיו, חלומותיו, בעיותיו, ואיך הוא רואה את הדברים מנקודת המבט שלו.
כך שהשלב הראשון בתהליך הוא ההבנה שאנחנו חיים בתוך עולמנו ובהרבה מקרים ומצבים התפיסות שלנו מוגבלות, כמו גם התפיסות של בן הזוג שלנו.
גם עולם המשמעויות שלנו שונה ותלוי המשפחה בה גדלנו, השפה בה דברנו, החברה סביבנו, התרבות.
כאשר נהיה מודעים לכך, נוכל לעבור לשלב הבא בתודעה ולגלות אינפורמציות שנחבאו מעינינו והבנתנו, ומן הסתם נוכל גם להבין מדוע נאמרו דברים, נעשו דברים, מה הייתה הכוונה הגלויה והנסתרת מאחורי התנהגות או אמירה כזו או אחרת, נוכל לגשר על אי הבנות, לפתוח את לבנו לאדם נוסף, או אפשרויות חדשות להזדהות, לאהוב.
כמו כן חשוב שנזכור שבני הזוג שלנו ברוב המקרים אינם מסוגלים לקרוא את המחשבות שלנו, התחושה שהייתה בנו בתקופה הראשונית, הרומנטית של הקשר בינינו, בה היכולת שלנו להתעלם מכל מה שאנחנו לא רוצים לראות מקבלת אספקט נוסף, בייחוד כאשר מערכת היחסים שלנו עברה שלב וקיבלה תווית של מחויבות כמו, אנחנו זוג, חיים יחד, עומדים להתחתן, תשומת הלב הרבה שהקדשנו כדי להגיע בדיוק למקום הזה מפנה את מקומה להתבוננות ממקום אחר.
בדרך כלל קשה בדיוק לומר מתי מתרחש השינוי, היכולת לחיות, ליצור אשליות מפנה את מקומה למציאות יומיומית, בה מתקיימים כללי התנהגות שונים, ציפיות אחרות, פעמים רבות מסתבר שהציפיות שלנו אחד מהשני אפילו סותרות זו את זו ועוד לא התחלנו לדבר על הציפיות שאינן מודעות, אלה שאנחנו נושאים בנו מאז ומעולם ואפילו אנחנו לא נתנו עליהן את הדעת.
כך שקריאת מחשבות או הציפייה שמישהו קורא את מחשבותינו אינה אופציה הבאה בחשבון בתקשורת בונה ומשמעותית בין בני זוג.
תקשורת משמעותית ומעצימה מתבססת על שיתוף, החלפת מידע.
היכולת לאפשר לעצמך ולבן זוגך להתבונן מתוך נקודת המבט שלך, כמו גם בתוך נקודת המבט שלו, מאפשרת לראות את הדברים גם ממקום אחר, מאפשרת הזדהות, הבנה, הכלה והכי חשוב אופציות נוספות לעשות שינויים בחיים המשותפים שיתאימו לשני בני הזוג באופן המתאים לשניהם.
כדי שבני הזוג יוכלו לאפשר לעצמם לעמוד בנקודת מבט נוספת מלבד נקודת המבט האישית שלהם רצוי קודם שיאפשרו לעצמם להטיל ספק אפילו קל במה שהם חושבים, מאמינים, יודעים גם לגבי עצמם ולגם לגבי בן הזוג שלהם ויאפשרו לעצמם לעשות את הצעד המשמעותי כל כך לראות את הדברים מנקודת מבט נוספת.
היכולת הזו תאפשר לכל אחד מבני הזוג להיות באמפטיה ולהרחיב באופן משמעותי את נקודת המבט, כך יוכלו בני הזוג לצמוח ולגדול ביחד, לשלב את הרצונות האישיים ולאפשר גם לרצונות של בני הזוג שלהם מקום של כבוד.
מכאן כבר אפשר להתחיל לתכנן את בניית הדרך המשותפת וכמובן לדעת באהבה את בן הזוג שלנו.