585מרק מוריס-משכן האמנויות ת"א585מרק מוריס הכוריאוגרף האמריקאי רב המוניטין הגיע לישראל בפעם השניה וזאת לאחרכ 15 שנה שלא ביקר בארץ.הפעם הוא בא עם שתי תכניות שונות המשלימות אחת אתהשניה.
הלהקה מופיעה עם מוסיקה חיה -רביעית כלי קשת ושני פסנתרנים.הלהקה משתמשתבמוסיקה חיה גם בחזרות שלה.
כעיקרון אין הלהקה מופיעה במוסיקה מוקלטת אלא חיה בלבד וכדי שאפשר יהיה לסיירביתר קלות המוסיקה בה מוריס משתמש היא מוסיקה קאמרית או מותאמת להרכב קאמרימצומצם.
מאחר והמוסיקה תמיד חיה אפשר לראות בהופעות של הלהקה גם קונצרט של מוסיקהקאמרית מעולה.
מוריס טוען שהוא בעצם מפרש את המוסיקה בכוריאוגרפיות שלו.
לדעתו הוא פועל בשיתוף ובמיזוג בין המוסיקה למחול כאשר לשניהם אותהחשיבותראיתי את שתי התוכניות ואם צריך היתי להמליץ על אחת מהן היתי מרכיב תכנית אחתהמורכבת מהחלק השני של התכנית הראשונה ומהחלק הראשון של התכנית השניה.
אמנם בצורה כזו התכנית היתה יוצאת טובה יותר אך לא היתה משקפת את הרב גווניותשל היוצר.בכל אחת משתי התכניות שהוצגו ראינו שלושה מחולות.
שתי התכניות מציגות את השוני והסיגנונות השונים בהם מרק משתמש.
התכנית הראשונה התחילה עם מוסיקה של בטהובן -סונטה לצ'לו מס'4-"התגלות" ולאחרמכן כיצירה שניה-"כל הרביעיות" עפ'י מוסיקה של ברטוק-רביעית מיתרים מס'4.
בשתי היצירות הרגשתי ריח של שעמום, של מונוטוניות .
אלה היו לדעתי שני ריקודים סתמיים שבאמת שילבו יפה את המוסיקה עם הריקוד אך לאיותר מזה.
התנועות בשני המחולות בעצם חזרו על עצמן בוריאציות שונות-הרבה וריאציות לאותהתנועה.
האופיני בשני המחולות היה שהם מבוססים יותר על ריקוד האנסמבל כולו כמעט ללאסולנים,ללא ריקוד סולו או דואט.
בשתי היצירות האלמנט השולט היה שימוש בגפיים להווצרות צורות בתנועה בשינוימקום והרכבים.המעלה היחידה של היצירה הראשונה היתה שהיא בת 15 דקות בלבד.לא גיליתי כלענין בה ולדעתי היתה מיותרת.יחד עם זאת היה ביצירה רכות,שקט,עדינות.היה דו שיח בין המוסיקה המודרנית של ברטוק המבוצעת ע'י רביעית מיתריםכאמור בביצוע חי לבין הרקדנים אך תשומת הלב התרכזה יותר במוסיקה ולא ברקדנים לאורהתאורה הלקויה.
אין לי ספק שלא זו היתה כוונת הכוריאוגרף.
אקדים ואומר שהביצוע בכל היצירות בשתי התכניות היה מעולה מדוייק,מבניםיפים,מיקצועי ביותר ובהחלט שילוב יפה בין המוסיקה למחול אך זה לא הספיק לי.היצירה המסיימת של התכנית השניה היתה גרנד דואו לכינור ופסנתר עפ'י מוסיקה מאת לו הריסון.
ריקוד יפה מענין סוער, קיצבי .המחול דמה לריקוד בשבט פראי בג'ונגל או באפריקהאך מתוך שישה ריקודים שלושה נרקדו כמעט בחושך כמו בשתי היצירות שהזכרתי למעלה כאשרהבמה היתה חצי חשוכה.
מדוע משקיעים כסף רב בתלבושות יחודיות אשר אי אפשר לראותן ולהנות מהן.
ישבתי בשורה הראשונה והאור החלש הפריע לראות בברור את המבצעים ,את פניהם,אתחלקי הגוף והתנועות בצורה ברורה.אתה רואה דמויות לא מזוהות המתנועעות . הרהרתיבליבי איך מתקבלים מחולות אלו מהשורה האחרונה ביציע...
לא היתי מציין זאת לו החושך הזה לא היה חוזר כמעט בכל הפקת מחול .
בדברי עם כוריאוגרפים שונים תמיד קיבלתי את התשובה- זאת האפנה היום.חבל.בתכנית הראשונה בחלקו השני של הערב בוצע היצירה "וי"שנרקדה לצלילי המוסיקה"חמישיה לפסנתר וכלי מיתר'' מאת שומן.
היא היתה מעולה ,רעננה,צבעונית עם תאורה נכונה,יצירה חיה ונושמת .אחת היפותוהטובות מבין כל היצירות שבוצעו בשני הערבים.היה במחול מוסיקה מתאימה ,ביצוע מלא חןויופי שילוב צבעים ותנועות נהדרות.
כאן נוכחתי לדעת כמה מוסיקה ותאורה נכונה יכולים להשפיע על הנאת הצופהמהנרקד.
היה בה ערבוב מעולה ,כמו בשאר היצירות שראינו ,בין המחול הקלאסילמודרני.
היה חידוש מסויים בכוריאוגרפיה ביצירה זו כאשר הרקדנים רקדו על הריצפה ספקרוקדים ספק זוחלים.היתה זו כוריאוגרפיה מקסימה ,ביצוע נהדר.בתכנית השניה בחלקה הראשון בוצעו שתי יצירות עפ"י מוסיקה מאת מוצרט.
המחול הראשון-"אחת עשרה" התחיל בתמונה יפה מאוד כאשר 7 גברים חשופי חזה בבגדיםשחורים מתחילים לרקוד על רקע תפאורה בה שולט הצבע הקרם-לבן.
לאחר סולו נשי ארוך רוקדות הרקדניות בתנועות סיבוביות מגוונות מסביב לעצמן,לרקדנית אחרת,במעגל, לאורך או לרוחב הבמה,שלובי זרוע ווריאציות רבות אחרות. כל זאתלצלילי הקונצרטו לפסנתר מס"11 המבוצע כחמישיה לכלי קשת.במחול השני "כפול" המרכיב הדומיננטי גם כאן היה הסיבובי.
זה היה ריקוד גברים בלבד כאשר היו בו חלקים נהדרים בהם היה ניגוד בין המוסיקהלריקוד. מין דו שיח בין הצלילים לריקוד כאשר לעתים הרקדן אינו רוקד לפי קצבהמוסיקה.המחול עפ"י ה"סונטה לשני פסנתרים ברה מז'ור נרקד לצלילי המוסיקה השקטה,סנטימנטלית,רומנטית שבוצע בשני פסנתרים.
משך רוב הזמן הרקדנים מחזיקים ידיים בתנועות סיבוביות, ריקוד תמים,מלא חן כאשרלקראת סיומו מצטרפות גם הרקדניות באותן התנועות ויוצרים מעגל מעורב עד שאחד אחדכולם יוצאים ממנו ומהבמה.אפשר בהחלט לומר שבכל הכוריאוגרפיות לא הושם הדגש על הסולן אלא על הלהקהכולה.לראות או לא לראות:ביצוע מצויין.אם היו מרכיבים תכנית אחת בלבד אפשרהיה,לדעתי, להנות ממנה הרבה יותר.
צילומים:gene schiavone, robbie jack ,stephanie berger , marcroyce
נכתב על ידי
displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret")
-elybikoretאלי ליאון ,31/12/2009 08:56