נקודה שבועית פרשת "ראה" ה'תשע"ז

אחת המצוות ה"חברתיות" ביותר שקיימות בתורה, שנקרא השבת בפרשת "ראה" היא מצוות הצדקה.

"כִּֽי-יִהְיֶה? בְךָ? אֶבְי?וֹן מֵאַחַ?ד אַחֶ?יךָ? בְּאַחַ?ד שְׁעָרֶ?יךָ בְּאַ?רְצְךָ? אֲשֶׁר-יְהוָ?ה אֱלֹהֶ?יךָ נֹתֵ?ן לָ?ךְ לֹ?א תְאַמֵּ?ץ אֶת-לְבָבְךָ? וְלֹ?א תִקְפֹּץ? אֶת-יָ?דְךָ? מֵאָחִ?יךָ הָאֶבְיֽוֹן:כִּֽי-פָתֹ?חַ תִּפְתַּ?ח אֶת-יָדְךָ? ל?וֹ וְהַעֲבֵט? תַּעֲבִיטֶ?נּוּ דֵּ?י מַחְסֹר?וֹ אֲשֶׁ?ר יֶחְסַ?ר לֽוֹ:"

ובהמשך:  "כִּ?י לֹא-יֶחְדַּ?ל אֶבְי?וֹן מִקֶּ?רֶב הָאָ?רֶץ עַל-כֵּ?ן אָנֹכִ?י מְצַוְּךָ? לֵאמֹ?ר פָּ?תֹחַ תִּפְתַּ?ח אֶת-יָדְךָ? לְאָחִ?יךָ לַעֲנִיֶּ?ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ? בְּאַרְצֶֽךָ"

הרש"ר הירש בפירושו אומר שנפשו של האדם מישראל נדיבה וידו של היהודי פתוחה בפני מי שזקוק.

ועל כן התורה הזהירה לא לאמץ את הלב נגד רצון האדם ולא לקפוץ את היד נגד מהלכו הטבעי אלא האדם צריך לתת לנטייה שבלב להתפתח ללא כפייה מצידו.

האלשיך רואה בפסוקים האלה הדרכה מוסרית לאדם שבאה להסביר את ההיגיון במצווה. הרי בלאו הכי תצטרך לפתוח ביום המיתה את ידך הקפוצה שאז לא ילוו אותך לא כסף ולא זהב אלא המעשים הטובים שלך.

כפילות הלשון "פתוח תפתח", שהיא בעצמה נכתבה פעמיים, באה להדגיש שבנתינת הצדקה האדם פותח שער לא רק לאחרים אלא גם ובעיקר לעצמו.

כשהאדם פותח ידו לעני הוא נקרא גם לפתוח את שער נפשו הסגור ולהתרפא מהרעה של חוסר שליטה בנכסיו.

אור החיים מסביר על זה שעל ידי שהאדם פותח את ידו לאחרים פותחים לו שערי שפע ועשירות.

שהאדם נותן מעצמו, בין אם צדקה בכסף ממש ובין אם בנתינה במעשים ובעזרה הוא למעשה פותח את ליבו. הוא מרומם אצלו את מידת הנתינה. אדם שנותן זוכה גם לקבל ואדם שמקבל זוכה לתת. הוא נותן לנותן הצדקה לפתוח את ליבו וידיו.

שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ולדעת גם לקבל שנותנים לנו.

התורה מבטיחה לאדם, תן צדקה, וכמה שתיתן - הנתינה תביא לך מזל.

כיצד?

"עשר תעשר" - "עשר" את המילה "תעשר", כלומר:

עשירית של האות ת' (=400)  הוא מ'  (=40).          ת > מ

עשירית של האות ע' (=70)  הוא ז'  (=7).                ע > ז

עשירית של האות ש'  (=300) הוא ל'  (=30).          ש > ל

עשירית של האות ר'  (=200)  הוא כ'  (=20).          ר > כ

קבלנו: "מזלך". כלומר, המעשר - הוא מזלו והצלחתו של האדם!...

שבת שלום ומבורך!

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם