הַמָאַזָּן בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית ובחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית

הַמָאַזָּן בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית ובחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa

שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

דּוֹ"ח הַמָאַזָּן

מוּנָּחִים:

הַחֶבְרָה

חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), הינה למעשה הגדרה משפטית.

המשמעות היא, שהחברה מהווה ישות משפטית וחשבונאית נפרדת מבעליה. כתוצאה מכך, לא ניתן לרדת לנכסי הבעלים כתוצאה מהתחייבות החברה. דהיינו, לא ניתן לדרוש מבעליהחברה לשלם מכיסיהם עבור חובות החברה, ולא ניתן לתבוע את הבעלים בגין פעולות וחובות החברה (בהנחה שפעלו כדין).

משמעות העיקרון בערבון מוגבל הינה כי בעלי החברה ערבים כלפי החברה ונושיה עדלגובה הסכום אותו השקיעו בחברה.

חֶבְרָה מִסְחָרִית

בחברה המסחרית מהות העסק הינה קמעונאית.

החברה מסחרית הינה חברה שקונה ומוכרת את אותו מוצר.

רווחי החברה המסחרית נובעים מפעולת התיווך בין:

1. היצרן,  2. המתווכת (החברה המסחרית-המוכרת את קניותיה), 3. הלקוח.

היצרן מייצר את המוצר, אולם המוצר אינו מגיע מהיצרן עד ללקוח הסופי.

החברה המסחרית נכנסת כאן לתמונה: היא קונה את המוצר מהיצרן במחיר קניה.

החברה המסחרית מוכרת את המוצר (שקנתה מהיצרן במחיר קניה) ללקוח הסופי.

בפעולה זו, קניה מהיצרן ומכירה ללקוח הסופי משמשת החברה המסחרית כמתווכת.

בחברה המסחרית קיים סוג מלאי אחד בלבד (המוצר), אותו מוצר המוצג למכירה הינו אותו מוצר אשר נקנה מהיצרן.

מהאמור עולה כי בחברה המסחרית אין למעשה ערך מוסף שהן מוסיפות למלאי, (אין ייצור ועיבוד של המלאי), המלאי נמכר בדיוק באותה הצורה בה הוא נקנה, להבדיל מהחברה היצרנית.

חֶבְרָה יַצְרָנִית – חֶבְרָה תַּעשִיָּיתִית

חֶבְרָה יַצְרָנִית – תַּעשִיָּיתִית הינה חברת ייצור. חברה יצרנית מעבדת חומרי גלם או מוצרים לא מוגמרים והופכת אותם למוצר סופי. בערך התפוקה שלה נכללים חלקים אשר נרכשו קודם לכן מגורמים חיצוניים ושימשו בייצורה. החברה היצרנית, למעשה לוקחת את חומרי גלם ומעבדת אותן, עד ליצירת המוצר הסופי הנמכר ללקוח.

בחברה היצרנית קיימים מספר סוגי מלאי:

1. מלאי חומרי גלם

2. מלאי חומרי עזר

3. מלאי בתהליך/ייצור/עיבוד

4. מלאי חומרי אריזה

5. מלאי תוצרת גמורה

בשל כמה סוגי המלאי (האמורים לעיל) אין אנו יכולים לחשב את עלות המכר באותהשיטה בה השתמשנו בחישוב עלות המכר בחברה המסחרית.

דבר נוסף המונע מעורך הדוחות להשתמש בשיטת הצגה של החברה המסחרית, הינההעובדה שבחברה יצרנית, עלינו לכלול בעלות המכירות את כל אותן הוצאות אשר קיים בהם קשר ישיר לעיבוד התוצר (כגון: חשמל, משכורות, פחת מכונות אשר הללו משתכללים בייצור המוצר ) ועוד.

בחברה יצרנית רישום עלות המכירות משתנה לסעיף "עלות המכירות והעיבוד". על מנתלהגיע לתוצאה המופיעה בסעיף עלות המכירות והעיבוד, עלינו ליצור את "דּוֹח עֲלוּת הַמְּכִירוֹת וְהָעִבּוּד".

חֶבְרָה יַצְרָנִית – תַּעשִיָּיתִית : דּוֹחוֹת כַּסְפִּיִּים

הדוחות הכספיים בחברות ציבוריות מתפרסמים אחת לרבעון והם כוללים: דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד, דּוֹ"ח הַמְּאַזָּן, דּוֹ"ח תַּזְרִים מְזוּמָּנִים, דּוֹ"ח עַל הַשִּׁנּוּיִים בָּהוֹן הָעַצְמִי ודוחות נוספים כגון: דּוֹ"ח הַמְּבַקְּרִים וְדּוֹ"ח הַדִּירֶקְטוֹרְיוֹן.

דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד - הדו"ח מציג את תוצאות פעילות החברה לתקופת זמן מוגדרת (רבעון, חצי שנה, 9 חודשים או שנה). דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד יכול לשמש כמדד לחיזוי פעילותה של החברה בעתיד.

דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד מציג את הסכומים שהתקבלו בתמורה למכירת הסחורות/מתן השירותים או כל הכנסה אחרת וכן את כל ההוצאות והעלויות, שהיו כרוכות בפעילות החברה. התוצאה (השורה התחתונה בדו"ח) הינה הרווח הנקי או ההפסד הנקי, לאותה שנה.

הַמְּאַזָּן – המאזן מייצג את המצב הפיננסי של חברה, כפי שהיה ביום פרסומו, כלומר, סיום הרבעון או השנה.

הַמְּאַזָּן המודפס מחולק לשני צדדים: מצד ימין מוצגים הנכסים ומשמאל מוצגים ההתחייבויות וההון העצמי. סך שני הצדדים הן של הנכסים והן של ההתחייבויות וההון העצמי – שווה ומוצג באותו מספר (התוצאות הינם "סך המאזן").

בְּצַד הַנְּכָסִים, תחת סעיף הרכוש, מוצגים כל הסחורות והרכוש, שבבעלות החברה וכן כספים שגורמים אחרים חייבים לחברה אך טרם נגבו, כגון: לקוחות חייבים ועוד.

בצד הַהִתְחַיְּיבוּיוֹת - תחת סעיף ההתחייבויות מוצגות כל ההתחייבויות, שעל החברה לפרוע וכל הזכאים להם החברה חייבת (כגון: התחייבות החברה לספקים, התחייבות החברה לנותני שירותים). תחת סעיף הַהוֹן עַצְמִי יופיע ההוןֹ העצמי הכולל את השקעות בעלי המניות בחברה, שהינו הסכום שהחברה אחראית וחייבת לבעלי מניותיה.

דּוֹ"ח תַּזְרִים מְזוּמָּנִים – הינו דוח כספי המציג את המקורות לכספים אשר נתקבלו על ידי החברה והשימוש אשר נעשה בהם. הדוח מציג את היקף המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת (או שימשו לפעילות שוטפת), המזומנים ששימשו לפעילות השקעה והמזומנים שנבעו מפעילות מימון. תנועת המזומנים של הישות החשבונאית מתייחסת לתקופה החשבונאית (שנה או רבעון). הדוח על תזרימי המזומנים מציג פעילות על בסיס מזומן בלבד.

דּוֹ"ח עַל הַשִּׁנּוּיִים בָּהוֹן הָעַצְמִי – הדוח מפרט את השינויים בהון העצמי של ישות חשבונאית במהלך התקופה המדווחת (בדרך כלל שנה או רבעון). הדוח מציג את יתרת הפתיחה של סעיפי ההון לתקופה המדווחת, את השינויים במהלך התקופה ואת יתרת הסגירה לסוף התקופה המדווחת. בין השינויים ניתן למנות:

• גידול או קיטון בעודפים כתוצאה מרווח כולל או הפסד כולל, בהתאמה.
• קיטון כתוצאה מחלוקת דיבידנד.
• גידול או קיטון כתוצאה משינוי בהון המניות – הנפקת מניות חדשות או רכישה בחזרה של מניות קיימות (מניות באוצר).
• שינויים בקרנות הון: שערוך רכוש קבוע (קרן הערכה מחדש), שערוך ניירות ערך זמינים למכירה, תנועה בגין הפרשי תרגום (קרן הון בגין הפרשי תרגום), תנועה בקרן הון בגין פעולות עם בעלי עניין.
• העברת סכומים והפחתות בין קרנות ופרמיה לעודפים.
• שינויים בזכויות שאינן מקנות שליטה.

הדוח על השינויים בהון קשור לדוח הרווח וההפסד והמאזן בצורה הבאה: השורה האחרונה בדוח רווח והפסד, מייצגת את הרווח הנקי לתקופה, ומוצגת בדוח על השינויים בהון העצמי. השורה התחתונה בדוח על השינויים בהון העצמי (כלומר, סך כל ההון העצמי) מוצג במאזן, תחת הסעיף הון עצמי. דוח על השינויים בהון העצמי הינו אחד מארבעת הדוחות הבסיסיים בתחום החשבונאות שהינם : 1. רווח והפסד  2. מאזן  3. תזרים מזומנים  4. השינויים בהון העצמי – אשר חברות נדרשות לפרסמו.

דּוֹ"ח הַמְּבַקְּרִים – דוח זה המוצג מטעם רואה החשבון של החברה מציין כי הרואה חשבון החתום על הדו"ח, ערך ביקורת בהתאם לתקני הביקורת המקובלים וכי הוא מאשר כי הדוחות נערכו על פי כללי החשבונאות המקובלים. לשכת רואי החשבון היא האחראית לקביעת נהלי הביקורת וכללי העריכה. כאשר מצורף לדוחות הכספיים, דוח המבקרים אשר נכתב ונחתם על ידי רואה חשבון מוסמך, יש בכך בכדי להעיד כי הנתונים המוצגים נכתבו בתום לב ולאחר בדיקה.

דּוֹ"ח הַדִּירֶקְטוֹרְיוֹן – הדו"ח סוקר את השינויים אשר חלו בפעילות החברה ובתוצאותיה הכספיים במהלך התקופה המדווחת. דוח זה נכתב ע"י הנהלת החברה והוא עשוי להאיר נקודות חשובות בפעילות החברה בעבר ובעתיד.

מָאַזָּן

המאזן מייצג את המצב הפיננסי של חברה, כפי שהיה ביום פרסומו, כלומר, סיום רבעון או שנה.

המאזן המודפס מחולק לשני צדדים: מצד ימין מוצגים הנכסים ומשמאל מוצגים ההתחייבויות וההון העצמי. סך שני הצדדים תמיד שווה ("סך המאזן").

בצד הנכסים, מוצגים כל הסחורות והרכוש, שבבעלות החברה וכן כספים שאחרים חייבים לחברה וטרם נגבו. תחת סעיף ההתחייבויות מוצגות כל ההתחייבויות, שעל החברה לפרוע וכל הזכאים להם חייבת החברה כסף. ההון העצמי כולל את השקעות בעלי המניות בחברה, הסכום שלגביו החברה אחראית כלפי בעלי מניותיה.

ניתן להבין זאת כך: נניח והחברה הייתה פושטת רגל ביום המאזן. נניח גם (אם כי הדבר אינו מציאותי) כי נכסי החברה נמכרים בדיוק באותו סכום שבו הם מוערכים במאזן. במקרה כזה: הסכום שיוותר לבעלי המניות יהיה שווה להפרש בין סך הנכסים (שנמכרו), בניכוי סך כל ההתחייבויות של החברה.

נכסים

הסעיף הראשון בצד הנכסים הינו רכוש שוטף. סעיף הרכוש השוטף כולל מזומנים וכן את כל אותם נכסים, שבמהלך העסקים הרגיל של החברה, יהפכו למזומנים בעתיד הקרוב (בד"כ עד כשנה מיום המאזן).

רכוש שוטף:

במסגרת הכותרת רכוש שוטף יופיעו בין היתר הסעיפים להלן:

מזומנים – כסף זמין המגולם בשטרות או מטבעות, ומהווה אמצעי התשלום הנזיל ביותר.

עו"ש בנק – המונח עו''ש משמעו חשבון "עובר ושב", המהווה חשבון בנק אשר באמצעותו מנוהלת רוב הפעילות הפיננסית השוטפת, הכוללת תשלומים לגורמים שונים על ידי אמצעי תשלום שונים, כדלהלן: צ'קים, כרטיסי חיוב וכן הלאה.

פיקדון קצר מועד (פק"מ) – פיקדון לתקופה בת 7 ימים עד 365 ימים, כאשר הלקוח בוחר מראש את התקופה הרצויה לו והבנק מתחייב מראש על שיעורי הריבית לכל התקופה המיועדת.

פיקדון צמוד מט"ח (פצ"מ) – פיקדון המאפשר הצמדת הכסף למטבע חוץ. תקופת הפיקדונות הצמודים למט"ח נעה בין חודש לשנתיים והפרשי השער פטורים ממס.

ניירות ערך סחירים – נכס זה מייצג השקעה זמנית של עודפי מזומנים, שאינם נחוצים באופן מיידי. מזומנים אלה מושקעים במניות ואגרות חוב, למטרת התשואה מריבית ו/ או דיבידנדים. מכיוון שמדובר במזומנים שניתן לממשם בטווח קצר מאד, על ניירות הערך המוחזקים, להיות סחירים ובעלי תנודות מחירים מינימליות. כדאי לבחון מהן ניירות הערך שהחברה מחזיקה; לעיתים מוצג פרוט בביאורים לדוחות.

חייבים (לקוחות) – כאן מוצגים סכומי כסף, שטרם נגבו מלקוחות, שאליהם נשלחו סחורות במועד מוקדם יותר. בד"כ ניתנים ללקוחות 30, 60 ואפילו 120 ימי אשראי. אף על פי כן, הניסיון מלמד כי ישנם לקוחות אשר אינם עומדים בפירעון חובותיהם, אם בשל קשיים פיננסים ואם בשל גורמים אחרים. מכאן, בכדי שסעיף החייבים יציג באופן אמין יותר את הסכום שיתקבל בחברה בעתיד, מנוכות ממנו הפרשות לחובות מסופקים (הפרשה לחומ"ס).

מלאי – המלאי של חברה יצרנית-תעשייתית, מורכב משלוש קבוצות: חומרי גלם שישמשו לייצור המוצרים, מלאי בתהליך הכולל מוצרים, שטרם נסתיים ייצורם ומוצרים גמורים המוכנים למשלוח. שיטת רישום המלאי המקובלת הינה עלות או שווי שוק, הנמוך מביניהם. זו שיטה שמרנית ועל פיה נרשם המלאי במחירי עלות, או נמוך מכך, במקרה שכתוצאה מבלאי, התיישנות, ירידת מחירים או גורמים אחרים, שווי הסחורה בשוק נמוך מעלותו.

ניתן לסווג את הנכסים הנ"ל כרכוש שוטף, במובן זה שבאופן מחזורי הם הופכים למזומנים. כאשר המלאי נמכר בהקפה, הוא הפך לחייבים, כאשר החייבים נגבים הם הופכים למזומנים. מזומנים אלה, משמשים לפירעון ההתחייבויות השוטפות של החברה ולניהול מהלך עסקיה הרגילים.

מלאי פתיחה – יתרת המלאי בתחילת התקופה המדווחת המכונה גם כתקופה החשבונאית. דהיינו, שווי הסחורות בתחילת התקופה או שווי הסחורות שנותרו מתקופה חשבונאית קודמת ומיועדות למכירה בתקופה שלאחריה. דהיינו, מלאי הפתיחה הינו  סכום תוצאתי המופיע בעלות המכר בדוח רווח והפסד.

מלאי סגירה – יתרת המלאי בסוף התקופה המדווחת. שווי הסחורות אשר נותרו בתום השנה המדווחת ומיועדות למכירה. כלומר, מלאי הסגירה בסוף השנה הנוכחית הופך להיות מלאי הפתיחה בתחילתה של השנה הבאה. מלאי הסגירה הוא אותן יחידות שהעסק רכש או ייצר במהלך השנה, וליום המאזן המלאי (שנרכש או יוצר) טרם נמכר. מלאי הסגירה מופיע הן בעלות המכר בדוח רווח והפסד והן כנכס במאזן. דהיינו, מלאי הסגירה הינו סכום תוצאתי – בעלות המכר ברווח והפסד וגם מופיע כסכום מאזני –  נכס שוטף במאזן.

הכנסות לקבל – הכנסות השייכות לתקופה הקודמת את יום המאזן בגין שירות שניתן או סחורה שנמסרה, אך טרם התקבל תשלום ביום המאזן (מופיע במאזן תחת צד חובה), כלומר יתקבלו בשנים הבאות. לדוגמא, שכר דירה שטרם שולם ליום המאזן עבור שהות של הדייר בדירה בתקופה שלפני המאזן.

תשלומים מראש – תשלומים שיכולים להתהוות במקרה של הוצאה שאינה מתרחשת אלא לאחר תאריך המאזן. לדוגמה, באמצע השנה שילמה החברה דמי שכירות לתקופה של שנה או שהחברה שילמה דמי ביטוח ביום 1 לאוקטובר לתקופה של שנה וכדומה. ביום המאזן, קיימים תשלומים לגבי הוצאות, שטרם התהוו אך יתרחשו בשנה הקרובה. בדוגמאות האמורות לעיל, נותרה עוד חצי שנה לדמי השכירות ועוד 3/4 מן השנה כדמי ביטוח שהחברה טרם השתמשה בהן, נכון ליום המאזן. במידה והחברה לא הייתה משלמת מראש, היו ברשותה יותר מזומנים בבנק. מכאן, שתשלומים ששולמו מראש והחברה טרם קיבלה את אשר שילמה עבורו, אך היא תקבל בשנים הקרובות, נרשמים בצד הנכסים כהוצאות מראש.

הוצאות מראש – תשלום בעד סחורות או שירותים, אשר ביום המאזן טרם נתקבלו.לדוגמא, ביצעתי תשלום ארנונה מראש בסך 20,000 ₪ לעירייה וליום המאזן טרם התחילה התקופה שעבורה שילמתי תשלום מראש.

הוצאות נדחות – סוג נכסים הדומה לתשלומים מראש. לדוגמה, החברה הוציאה סכום כסף להשקת מוצר חדש, או להעתקת מקום מפעלה או על מחקר ופיתוח (מו"פ). ההטבות הנובעות מהוצאה זו יתהוו על פני מספר שנים. מכאן, ההנהלה חושבת שאין זה מוצדק להעמיס את כל ההוצאה בשנה אחת, בה בוצע התשלום. במקום זאת, ההוצאה ששולמה תחולק על פני מספר שנים וזאת בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.

רכוש קבוע

נכסים קבועים הינם נכסים בעלי אופי מתמיד אשר נדרשים לעסק לצורך ניהולם הרגיל. נכסים אלה לא יומרו למזומן אלא יוחזקו לשימוש תמידי. קבוצת נכסים אלה כוללת הן נכסים מוחשיים והן נכסים בלתי מוחשיים, כגון: פטנט או מוניטין.

רכוש קבוע – נכסים מוחשיים אשר מוחזקים לשימוש בייצור או בהספקת סחורות ושירותים או להשכרה לאחרים או לצרכים מנהליים. כמו כן, צפוי שישתמשו בהם יותר מתקופה אחת.

הרכוש הקבוע מייצג את הנכסים, שאינם מיועדים למכירה והם משמשים את החברה בתהליכי היצור, בתצוגה, באחסון ובהובלת המוצרים. בהתאם לכך, סעיף זה יכלול מקרקעין, מבנים, מכונות, ציוד, ריהוט, רכבים ועוד. שיטת הרישום המקובלת הינה עלות בניכוי פחת שנצבר, נכון ליום המאזן. מכאן, הנתון אינו מתעתד לשקף את שווי השוק של הנכסים בהווה או את הסכום העתידי שיתקבל בגין מכירתם. על אף שקיים סיכוי גבוה כי בעתיד, בעת החלפת ציוד או מכירת מקרקעין יתקבל סכום גבוה יותר, הערכת גובה הסכום הינו משתנה בעייתי וקשה לקחתו בחשבון בעת הערכת נכסים לצורך מאזן החברה. על המשקיע לנסות לזהות נכסים, שעלותם ההיסטורית קטנה משווי השוק שלהם ולהתחשב בכך בהערכת שווי החברה.

פחת – מונח חשבונאי המבטא את הירידה בערכו השימושי של נכס קבוע, עקב בלאי והתיישנות משימוש או מאלמנטים אחרים (גם אם לא בשימוש). הרכוש הקבוע יכול להתיישן גם עקב שינויים טכנולוגיים. העלות הכרוכה ברכישת נדל"ן, מפעל וציוד נפרסת על פני כל אורך החיים של הנכס, תוך התחשבות בגורמים שהוזכרו לעיל. לדוגמה, אם מצפים כי משאית שעלותה 100,000 ₪ תתפקד כחמש שנים, אז על פי שיטת "פחת קו ישר", תופחת המשאית כל שנה ב-20,000 ₪. בתום השנה הראשונה יוצג במאזן: עלות משאית (100,000) בניכוי פחת נצבר (20,000) = סה"כ עלות מופחתת של הנכס (80,000); בתום השנה השנייה ירשם: עלות משאית (100,000) בניכוי פחת נצבר (40,000) = סה"כ עלות מופחתת של הנכס (60,000) וכן הלאה, עד להפחתה מלאה. קיימות גם שיטות נוספות לחישוב פחת.

פחת שנצבר – סכום הפחת שהצטבר על הנכסים הקבועים עד למועד הדיווח. פחת השנתי נרשם כהוצאה כנגד הכנסות של העסק בדו"ח רוו"ה וסך כל הפחת שנצבר נרשם בחשבון פחת מצטבר במאזן.

רכוש אחר – מדובר בנכסים בלתי מוחשיים (אין להם ממשות וקיום פיזי מוגדר) ברשות החברה כגון: פטנט, הסדרי תמלוגים, זכויות יוצרים, מוניטין, סימנים מסחריים וכד'. נהוג להציגם לאחר הפחתה בדומה לעלות המופחתת של הרכוש הקבוע.

רכוש אחר (רכוש בלתי מוחשי) הינו רכוש שאין לו קיום פיסי ממשי, אך הינו בעל ערך משמעותי לחברה. לדוגמה, זיכיונות (בלעדיות) שקיבלה החברה, זכויות יוצרים או פטנט. נכס לא מוחשי נוסף, הינו מוניטין. מוניטין מוכר רק בקשר לרכישה של עסק חי, כי אז, הוא מייצג את הפער בין מחיר הרכישה לבין שווי המוערך של הנכסים המוחשיים, הרכשה החברה.

מוניטין – חלק מערכה של ישות עסקית אשר לא ניתן ליחסו באופן ישיר לנכס מוחשי או חבות כלשהי, המהווה את ערך הפירמה מעל הנכסים המוחשיים שלה. המוניטין משקף את יכולתה של החברה להמשיך ולייצר רווח גבוה מהרווח סטנדרטי בסיסי (העודף על השיעור הנומינלי), אשר מרוויחים עסקים אחרים מסוג דומה, בין אם עכשיו ובין אם בעתיד. למעשה, מדובר בסבירות החזרה של הלקוחות לשוב ולרכוש מאותה ישות עסקית קניות נוספות וזאת בשל שמה המסחרי, יחסי הציבור, מיקום וכן הלאה.

פטנט – זכות משפטית אשר המדינה מעניקה למחזיק בה, בעל הפטנט או ההמצאה, ומאפשרת לו למנוע מאחר להשתמש בה או לנצלה, ללא רשותו או שלא כדין. זכות זו המהווה הגנה משפטית, מוענקת על ידי רשם הפטנטים לתקופה המוגדרת בחוק הפטנטים (כ-20 שנה), זאת על פי הסכמים בינלאומיים שעליהם חתומות רוב המדינות. תהליך קבלת אישור פטנט על המצאה מחייב הגשת בקשה לפטנט לרשות האחראית המטפלת בכך בכל מדינה.

התחייבויות

ההתחייבויות השוטפות – הסעיף הראשון בצד ההתחייבויות של המאזן הינו ההתחייבויות השוטפות. סעיף זה כולל את החובות שיש לפרוע במהלך השנה הקרובה. ניתן לומר כי הרכוש השוטף קשור בהתחייבויות השוטפות, שכן הרכוש השוטף הינו המקור ממנו ישולמו ההתחייבויות השוטפות. (היחס בין שני סיווגים אלה הינו אחד מהפרטים החשובים ביותר במאזן, ראה "יחס שוטף" ו"הון חוזר").

הכנסות מראש – הכנסות שנתקבלו כאשר ליום המאזן טרם ניתן שירות או נמסרה סחורה, עבור ההכנסות האמורות. במילים אחרות מדובר בתשלומים שנתקבלו בעין בעד מצרכים או שירותים, אשר במלואם או בחלקם, עדיין לא סופקו, ואלה יסופקו לאחר תקופת החשבון, ומשום כך יש לזקוף את החלק היחסי של ההכנסה לתקופת החשבון שבה תסופק התמורה.

לדוגמא, שכר דירה אשר התקבל מראש וליום המאזן טרם התקבלה מלוא תמורת השהות בדירה לדייר ששילם.

הוצאות לשלם – הינה הוצאה אשר ליום המאזן טרם שולמה, ההוצאה הינה עבור סחורות ושירותים אשר נתקבלו. לדוגמא, שימוש בחשמל, טלפון ומים בחודשי השנה טרם המאזן, אשר לא שולמו עד ליום המאזן.

התחייבויות לזמן ארוך

בסעיף ההתחייבויות לטווח ארוך נכללים חובות שמועד פירעונן הינו יותר משנה מיום המאזן. סעיף זה כולל הלוואות לזמן ארוך, משכנתאות ועוד.

הון עצמי

ההון העצמי, הינו כאמור, סך ההשקעה של בעלי המניות בחברה. מטעמים משפטיים, מחולק סעיף זה לשלוש קטגוריות: הון מניות, קרנות הון ועודפים.

הון המניות – במובן הרחב של המילה, מייצג את הקניין של המניות בחברה. מניות אלו מגובות בתעודות המונפקות לבעלי המניות של החברה. החברה עשויה להנפיק יותר מסוג אחד של מניות, כאשר לכל סוג ישנן זכויות שונות במעט מאלו המוקנות למחזיקי סוג המניות האחר.

קרנות הון – הסכום שמשולם לחברה, עבור המניות שהנפיקה מעבר לערך הנקוב.

עודפים – רווחים, שצברה החברה ואותם לא חילקה כדיבידנד. מכאן, שבעת הקמת חברה, סעיף זה יהיה שווה לאפס.

באורים

בדוחות החברה רשום בדרך כלל: "הביאורים הינם חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים". הסיבה לכך היא, כי הדוחות עצמם בנויים במבנה מוכתב, קבוע ומתומצת. מכאן שכל הערה או הרחבה שלא ניתן להכניסה לדוחות, מוסברת ונמצאת בביאורים.

קריאה זהירה של הביאורים יחד עם הדוחות הכספיים, מעניקים תמונה מקיפה יותר למצבה הפיננסי של חברה.

רואה חשבון מוסמך, מגיש את הדוחות המבוקרים וחותם עליהם על פי דרישות הבורסה לני"ע והפיקוח מטעם הגופים הממשלתיים. אי לכך אמינותם של הדוחות הכספיים גבוהה ביותר. יחד עם זאת, בפני המשקיע עדיין ניצבת המשימה של הבנת משמעות הנתונים. נתונים רבים מבוססים על הערכות ואחרים הינם שרירותיים. הנתון המעניין ביותר הינו המסקנות שניתן להסיק מתוך הדוחות הללו לגבי התוצאות העתידיות של החברה.

הכללים החשבונאיים העיקריים שמהווים בסיס לעריכת המאזן

להלן הכללים החשבונאיים הרלוונטיים לחומר הנלמד בשלב זה:

1. הישות הנפרדת: הבעלים הוא ישות כלכלית נפרדת מן העסק שלו. על כן, יש להפריד בין פעילותו הכלכלית הפרטית של הבעלים לבין פעילותו הכלכלית של העסק. הון הבעלים, הרווח או ההפסד ומשיכותיו הפרטיות מוצגים במאזן בסעיף נפרד מההתחייבויות לגורמי חוץ.

2. הגילוי הנאות: יש להציג את המידע המלא, באופן שקוף ומפורט כך שקורא בעל ידע סביר בתחום יבין במה מדובר. לפיכך, קיימים פירוטים וביאורים למאזן.

מבנה המאזן

קריאה הבנה ופירוש המאזן

מעבר להבנת סעיפי הדוח, חשוב ללמוד כיצד לפרש את המספרים המוצגים בו. המטרה היא להסיק מסקנות אשר יסייעו לך בבואך לקבל החלטה כוללת בדבר ההשקעה בניירות הערך. להלן מספר נקודות שיסייעו לקורא להפיק יותר מידע מן הדוח. (בדוח הדירקטוריון, הנלווה לדוחות הכספיים, ניתן את סקירת ההנהלה לנתונים המוצגים במאזן).

המאזן באחוזים: חשיבותו וכיצד לעיין ולהבין אותו

המאזן באחוזים, מחושב כך שסך המאזן (סך הנכסים) מהווים 100% ושאר הסעיפים מופיעים כאחוז מתוך נתון זה. זהו כלי המסייע לאתר שינויים שחלו בנכסים ו/או בהתחייבויות החברה. לעיתים (בעיקר לאורך זמן) קשה להסיק מסקנות מתוך המאזן המוצג בערכים אבסולוטיים ובעזרת כלי זה קל לאתר מגמות בהתפתחות הסעיפים השונים במאזן החברה. לדוגמא, אחוז המזומנים מעיד על נזילות החברה, אחוז ההתחייבויות מורה על הסיכון הגלום בחברה, אחוז ה"שטרות לקבל" מורה על מוסר התשלומים של לקוחות החברה וכו'. יתרה מזאת, בעזרת כלי זה ניתן לערוך השוואות בין חברות בעלות סדרי גודל שונים, הפועלות באותו ענף.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

פקס: 8621349- 04cpa-adv-itamar@bezeqint.net