העליון: אין להתיר ערעור נוסף בסוגית מעמד תעודת מקור

העליון: אין להתיר ערעור נוסף בסוגית מעמד תעודת מקור

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

עובדות המקרה:

בשנת 2007 ייבאה חברת קומסקו שתי מכונות לגריסת אבן מארה"ב. זוג המכונות עשו דרכן לישראל דרך גרמניה ובעת שחרורן מהמכס, לא הוגשה למכס תעודת מקור בהתאם להסכם הסחר החופשי של ישראל עם ארה"ב. תעודת המקור הוגשה בחלוף 20 ימים מיום שחרור הסחורה מהמכס, דבר אשר הביא את רשות המיסים לסרב בלהכיר בה, ולדרוש תשלום מכס בגין המכונות, בשיעור של כ-300,00 ₪.

החברה הגישה תביעה לבית משפט השלום, להשבה של המכס אשר נגבה ממנה, אך תביעתה נדחתה. בית משפט השלום הדגיש את החשיבות אשר, לגישתו, יש בהמצאת תעודת מקור בתנאים שנקבעו לכך, תוך שהוא קובע כי הסכמי הסחר החופשי מושתתים על הסתמכות המדינות על האמור בהם, באופן שמחייב הקפדה על תנאיהם. על פסק דינו של בית המשפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתן תוקף להכרעת בית משפט השלום. על פסקי דין אלו, הגישה בחברה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים:

במסגרת בקשת רשות הערעור טענה קומסקו כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית באשר למעמדה של תעודת המקור, דהיינו, האם היא מסמך מהותי, אשר אי הגשתו שולל את מעמד המקור, או ראייתי. קומסקו טענה כי הדרישה להצגת תעודת מקור היא דרישה ראייתית – פרוצדוראלית, וזאת להבדיל מהדרישה  המהותית לפיה הטובין יוצרו במדינה מסוימת, ולכן יש להתיר הגשה באיחור של התעודה.

נטען עוד, כי הסכם הסחר עצמו מאפשר הגשה באיחור של תעודת מקור במקרים מסוימים, ואף מאפשר לוותר על הדרישה להצגת תעודת מקור.

רשות המיסים התנגדה למתן רשות הערעור, בטענה כי הבקשה אינה מצדיקה מתן זכות ערעור נוספת, לאחר שהנושא נידון זה מכבר על ידי שתי ערכאות. לגופו של עניין, נטען כי אין להתיר הגשה בדיעבד של תעודת מקור, שכן הדבר יביא לריקון מתוכן של הדרישה להגשת תעודת מקור, וכי היא מכירה במקרים חריגים בהם היא מאפשרת הגשת תעודת מקור באיחור, כגון, שביתה, שחרור משלוח תרופות דחוף, או שחרור סחורה שעלולה להתקלקל. נטען, כי במקרים מהסוג הזה, מוקמת ועדה שבודקת את המקרים החריגים. באשר בענייננו המקרה של היבואן נדון בועדת החריגים בבית המכס אשדוד וועדת החריגים העליונה בהנהלת המכס, ושתי הועדות דחו את האפשרות להכיר במקרה זה כמקרה חריג.

הדיון המשפטי:

בית המשפט העליון לא מצא הצדקה לאפשר ערעור נוסף, ודחה את בקשת הערעור מסיבה זו. עם זאת, בית המשפט העיר כי לאור הודיית המדינה כי קיימים מקרים בהן ניתן יהיה להציג תעודת מקור בדיעבד, ולאור קיום ועדות חריגים שתפקידן לבחון האם ראוי להכיר בהגשה מאוחרת של תעודות מקור, אין למעשה מחלוקת האם קיימים מקרים בהם יבואן יזכה בפטור ממכס חרף המצאת תעודת מקור באיחור.

סוף דבר, היבואן נאלץ לשלם 300,000 ₪ כתוצאה מאי המצאת התעודה במועד שחרור הטובין. עם זאת, עשויה לעודד אותו התוצאה כי בעתיד נפער פתח לאי המצאת תעודות אלו במעמד השחרור.

פרשנות:

בכל הכבוד, לדעתנו היה ראוי כי בית המשפט העליון יקבע הלכה ברורה בשאלה מה דינו של יבואן שהציג תעודת מקור באיחור (ולא במועד השחרור מן המכס). כאשר הלכה שכזו, תסייע גם לוועדת החריגים של המכס לבצע את תפקידה בהתאם לקווים מנחים ברורים.

[ההליך בבית המשפט העליון: רע"א 4193/15 קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים - אגף המכס, החלטה מיום 27.03.2016. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיל נדל, שירית נקר ועומר וגנר ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד ציפי קוינט-שילוני מפרקליטות המדינה]

[ההליך בבית המשפט המחוזי: ע"א (י-ם) 56448-06-14 קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים- ירושלים, פסק-דין מיום 12.05.2015)[

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תעודות מקור, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

על משמעות האיחור בהגשת תעודת מקור

פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם (פורסם בדו ירחון מיסים כו/5 (אוקטובר 2012) א?72)

חלק ג': הסכמי סחר וכללי מקור - אם נפלתם אולי גם תוכלו לקום!

*           *           *