דִּיּוּנֵי שׁוּמָהּ

דִּיּוּנֵי  שׁוּמָהּ

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי

מבוא – בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית

נִישוֹם

נישום הינו ישות כלשהי החייבת בתשלום מס. נישום הינו יחיד או חברה או כל גורם אשר הפיק הכנסה, בהתאם למקורות ההכנסה החייבים במס.

דִּיּוּן

דיון הינו החלפת דעות בדיבור או בכתב סביב נושא מסוים. דיון הינו מפגש לדיבור אודות עניינים שונים. דיון בנושאים משפטיים או מיסויים, הינו ישיבה, כדלהלן:

ישיבה אשר נערכת במשרדי מס הכנסה אשר במהלכה דנים הצדדים בשומתו של הנישום הכולל את דוחותיו השנתיים, הצהרת הונו, הסבריו, ועוד כהנה וכהנה. מצד אחד יושב בדיון מפקח מס הכנסה, ומולו מהצד הנגדי יושב בדיון, בא כוחו של הנישום שהינו רואה חשבון או עורך דין או יועץ מס, או הנישום בעצמו או שניהם גם יחד  (המייצג-בא כוחו של הנישום וכן הנישום בעצמו).

שׁוּמָהּ

שומה הינה תהליך של קביעת הערכה או אומדן של אחת מרשויות המס. השומה הינה הערכה של סכום המס אשר יש להטיל על נישום, יחיד או חברה או כל גורם החייב במס. השומה הינה בסיס לקביעת הכנסתו החייבת של הנישום, הקובעת את גובה המס אותו הנישום חייב לשלם. קיימת שומת מס אשר אפשרי שתהיה שומה זמנית או שומה סופית. שומה יכולה להיות: שומה המאשרת את הדו"ח על ההכנסות שהגיש הנישום או שומה אחרת המוסיפה לנישום הכנסות, או אפשרות נוספת הינה, שומה  אשר אינה מתירה הוצאות, או ניכוי אותם דרש הנישום. שומה יכולה להיות לפי מיטב שפיטתו של מפקח המס. מפקח מס רשאי להוציא גם שומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר דיווח מצד הנישום בין בגין הכנסה שנתית או בגין עסקה הונית חד פעמית.

הֶסְכֵּם

הסכם הינו מסמך בכתב, בו מפורטים תנאים שהצדדים חתומים עליהם ומתחייבים לקיימם. הסכם הינו החלטה משותפת לשני גורמים או יותר, המחויבים לביצועה.

הסכם הוא ביטוי מיסוי (משפטי), להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.

הֶסְכֵּם עִם מַס הַכְנָסָה

הסכם עם מס הכנסה הינו הסכם כתוב וחתום אשר נערך בין הצדדים: מצד אחד הנישום או בא כוחו לבין הצד השני רשות המיסים. ההסכם הינו מסמך משפטי המעגן התקשרות בין הנישום ורשות המיסים בו מפורטים התחייבויות שני הצדדים. ההסכם בין הצדדים הינו התחייבות משפטית. ההסכם עוסק בסכום השומה אשר נקבע בין הצדדים החתומים על ההסכם. ההסכם מבשיל במשא ומתן בין הצדדים, הקרוי הסכם שומה. הסכם שומה מתבסס על סכום ההכנסה החייבת בשומה. לאחר שהגיעו הצדדים להסכמות על סעיפיו, נחתם בידי הצדדים והופך להיות בעל תוקף המחייב את הנישום ורשות המיסים החתומים עליו. בהסכם שומה עם מס הכנסה קיים סעיף הקובע כי פקיד השומה רשאי לבטל את ההסכם עד 90 ימים. ההסבר הינו לאפשר לרכז ולפקיד השומה בעצמו לבחון ולאשר את תקפות ההסכם יחד עם האישור למפקח לחתום על הסכם עם הנישום לפני אישורו.

במקרים חריגים פקיד השומה או סגנו מבקשים לבטל הסכם שומות שנחתם בין הנישום לבין המפקח כאשר לדעתם חסרים פרטים מהותיים, או כאשר ההסכם בלתי סביר.

בנושא הליכי שומת מס הכנסה, ראה מאמרי:

הליכי שומת מס הכנסה – ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

דִּיּוּנֵי  שׁוּמָהּ וְהָהַשְׁלָכוֹת עַל בִּטּוּחַ לְאוּמִּי וּמַס עֵרֶךְ מוּסָף

ביטוח לאומי

דמי ביטוח לאומי

כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, מלבד מי שעלה לארץ כשגילו מעל 62 וכן אישה נשואה שהיא גם עקרת בית אשר בעלה מבוטח. עובד עצמאי וכן מי שאינו עובד חייבים לשלם באופן עצמאי. המוסד לביטוח לאומי, בניגוד למס הכנסה ומס ערך מוסף, לא רק גובה תשלומים אלא גם מעביר כספים לתושבי המדינה. תשלומי הביטוח הלאומי מוגדרים כאגרה אשר בגינם גם מקבלים תמורה.

תשלומי דמי ביטוח לאומי מחושבים על-פי גובה ההכנסות הקיימות למבוטח מעבודה ושלא מעבודה ובהתאם למעמדו: כעובד שכיר, עובד עצמאי או מי שאינו עובד כלל.

בנושא ביטוח לאומי ושיעורו, ראה מאמרי:

ביטוח לאומי – ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

ביטוח לאומי – דיווח עובדי קבלני משנה – תקציר

ביטוח לאומי – זכאות לדמי אבטלה – תקציר

ביטוח לאומי – תאונות עבודה

דמי ביטוח בריאות

כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות. כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בצירוף תשלום עבור דמי הביטוח הלאומי כנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994. עקרת בית אינה חייבת בתשלום דמי בריאות (אולם עקרת בית המקבלת קצבת זקנה או משולמת לבן זוגה תוספת לקצבת זקנה, חייבת בתשלום).

תשלומי דמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות הקיימות למבוטח מעבודה ושלא מעבודה ובהתאם למעמדו: כעובד שכיר, עובד עצמאי או מי שאינו עובד כלל.

בנושא דמי ביטוח בריאות ושיעורו, ראה מאמרי:

דמי ביטוח בריאות – ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

מס ערך מוסף – מע"מ

מס ערך מוסף מוטל בשיעור אחיד, על עסקאות ויבוא, כעולה מסעיף 2 לחוק:

"הטלת מס ערך מוסף ושיעורו

2. על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת."

מהאמור עולה כי מס ערך מוסף הינו מס המוטל בשיעור אחיד (כיום 17%). מע"מ מוטל על צריכה, ונגבה בתשלומים בכל שלב בשרשרת שבו חומרי גלם או סחורות מחליפים ידיים. המס מוטל על התוספת אותה מקבל הערך של מוצר או שירות, בכל אחד משלבי הייצור, העיבוד או השיווק, על ידי יחיד או פירמה, עד הגיעו לצרכן הסופי. תוספת ערך זו נוצרת על ידי עיבוד החומרים או טיפול בהם באמצעות כוח העבודה והציוד אשר בידי העסק וכל סוג הון אחר העומד לרשותו. ההפרש בין סכום המכירה של המוצר או השירות לצרכנים או ליחידות עסקיות אחרות לבין הוצאות הרכישה של החומרים והשירותים שרכש העסק  מעסקים אחרים הוא הערך המוסף והוא הבסיס לגביית המס.

מע"מ הינו מס עקיף, שהצרכן הוא הנושא למעשה בתשלומו. המע"מ נכלל במחירם של מוצרים ושירותים כאחוז ממחירם העומד כיום בשנת 2016 על 17 אחוז. (המע"מ יכול להיות בעל שיעור אחיד כפי שאכן קיים בישראל 17%, או ברמות אחדות בהתאם לסוג המוצר או השרות כפי שקיים במדינות אחרות).

בנושא הליכי שומת מס ערך מוסף – מע"מ ראה מאמרי:

מע"מ הליכי שומת מס ערך מוסף – ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון

השפעת הסכם מס הכנסה על תשלומי ביטוח לאומי ומע"מ

ההסכם בין מפקח מס הכנסה לנישום או בא כוחו גורר תשלומים למוסד לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף. המפקח בעקבות הביקורת שערך אינו מקבל את הצהרת הנישום בדו"ח השנתי שהוגש ולכן גם אינו מקבל את שומתו העצמית של הנישום. ולפיכך, ההסכם אשר נחתם בין הצדדים או בשלב הראשון או בשלב השני (ראה מאמרי – הליכי שומת מס הכנסה – ד"ר איתמר כוכבי), כולל בתוכו תוספת הכנסות ו/או תוספת הוצאות או שניהם גם יחד מאחר ומפקח המס לא קיבל את הצהרת הנישום.

כל הסברי האמורים לעיל ישפיעו, גם בהסכם עם מס ערך מוסף, על תוספת תשלום למס הכנסה, ובעקבותיו תשלום לביטוח לאומי.

על כל השומות במס הכנסה יש לשלם תשלומים נוספים למוסד לביטוח לאומי ותשלומים נוספים למס ערך מוסף.

על כל הסכומים האמורים יתווספו (אם לא יוסכם אחרת):

1. ריבית.

2.הפרשי ההצמדה.

3. קנסות למיניהן.

4. מס על הוצאות עודפות.

יש לשים לב להתיישנות שומות מע"מ וביטוח לאומי.

יש לשים לב לסעיפי הסנקציה הקשים המחייבים שומה במס גבוה מאוד – חייב ולא ניהל או ספרים בלתי קבילים.

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050  טל: 8621350- 04,  פקס: 8621349- 04,

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-22 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-25 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net