פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

הַבֶּהָלָה הָעוֹלָה מֵהַכְּסָפִים הָמוּפְקָדִים בַּבַַּּנְקִים, בְּיִשְׂרָאֵל וּבָעוֹלָם

שנת 2016, כמו העשור האחרון, מהווה תקופה מאוד אימתנית, בענף הבנקאות, אשר מושפעת מהסכמים בינלאומיים וחילופי מידע בין רשויות המס והבנקים בעולם. חקיקה חדשה הנובעת מההסכמים הבינלאומיים וחילופי המידע בין המדינות, מחריפות את ההתנהגות "הקשוחה" של הבנקים כלפי לקוחותיהם. חששות אלה מאלצים את הבנקים לדרוש, חדשות לבקרים, מסמכים מעורכי הדין ורואי החשבון אודות הלקוח על תשלום המס על הכספים בחשבון ועמידה בחוק איסור הלבנת הון.

בעקיפין, נדרשים הלקוחות להציג אף אישורים מרשויות המס במדינות בהן נרשמת תושבותו של הלקוח, של החברה או העמותה ועוד. הבנקים הנתונים בעת הזו בבהלה הנובעת מן הקנסות האסטרונומיים אשר הוטלו עליהן מטעם ממשלת ארצות הברית, כמו גם חרדה מהליכים פליליים כלפי ראשי הבנק. מצב עניינים שכזה, בו משולבות, סנקציות אזרחיות ופליליות, מעמיד את המערכת הבנקאית בפני מצב משפטי חדש, אותו לא הכירו הבנקאים בעבר. כעת הבנקים מבקשים למנוע כל אפשרות שיאשימו אותם בסיוע להלבנת הון או העלמת מס, העלולה לגרור קנסות של מאות מיליוני שקלים. בימים אלה עסוקים הבנקים "בניהול" המיסוי הבינלאומי של כל המדינות, הדורשים אסמכתאות ומסמכים לפי הוראות החוק, לכל פעולה המתבצעת בחשבונות. פעולות אלה עולות לעיתים עד כדי דרישות, בלתי הגיוניות ומופרזות, הנובעות מהפניקה, בה נמצאים הבנקים.

עתה, נמנעים הבנקים בארץ ובעולם, מלקבל כספים בלתי מוצהרים אשר עלולים להיות כספי הון שחור. יתר על כן, הם מנהלים בנקאות שקופה תוך אימוץ מדיניות של חיוב הלקוחות, לחתום על טפסים, בהם מצהיר הלקוח כי הוא מנהל את הכספים, על פי דיני המס במדינת תושבותו. זאת ועוד, הבנקים דורשים מזרים, המחזיקים חשבונות אצלם, להציג מסמכים המוכיחים כי דיווחו לשלטונות המס בארצות מגוריהם על אחזקת החשבון, במדינה בה מופקדים הכספים בעולם.

לקוחות הבנקים בישראל ובעולם נדרשים להצהיר שמילאו אחר דרישות המס כתנאי לפתיחת חשבון בנק. כמו כן, אזרחי חוץ המחזיקים חשבונות בבנקים ישראליים ובבנקים בעולם, יחויבו בתשלום מס בגין ההכנסות בחשבונות.

בימים אלה קיבלו לקוחות משרדי מכל הבנקים בעולם (מרביתם מאנגליה, צרפת, גרמניה ושוויץ), מכתב הנושא את הכותרת: "הצהרה על תשלום המס של חשבונות הבנק בחו"ל, במדינת תושבותכם". וכן, "מידע חשוב ללקוחות הבנק בחו"ל שמקום משכנם בישראל". תוכנו עוסק בחשיבות התאמתו של הבנק בחו"ל, לדרישות העסקיות חוצות הגבולות של לקוחותיו ועלייתם בקנה אחד עם הרגולציות הישראליות והעולמיות החלות על לקוחות השוכנים בישראל. הם מוסיפים כי הם שואפים לעזור ללקוחותיהם לציית לכל חובת מס ישימה.

לקוח אשר אינו מעוניין לחתום או להחתים את עורך הדין או רואה החשבון (בהתאם לדרישה), על ההצהרה הנדרשת על ידי הבנק בארץ ובעולם, לא יוכל להמשיך לנהל את כספו בבנק. לקוח אשר לא ימציא הסבר הולם ולא יחתום על ההצהרה הנדרשת, עד ה-30 בספטמבר 2016, ייסגר חשבונו בבנק, תוך מסירת צ'ק בנקאי לתקופה של כ-6 חודשים (או כספי מזומן), להפקדת כספו בכל בנק אחר בעולם, שאינו שייך לבנק המבקש.

מיסוי תושב ישראל ובעיית הבנקים בעולם

עד ליום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס. ההגדרה לקביעת תושבות ישראלית על פי פקודת מס הכנסה (להלן תקרא: "הפקודה"), טרם התיקון הייתה כללית מדי ויצרה חוסר וודאות. לפיכך, הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה וקבעו מבחן מהותי אשר מתייחס למכלול רחב של אינדיקציות, מבחן זה נקרא, "מירב הזיקות" או "מרכז החיים". פסיקת בית המשפט הדגישה שני היבטים לקביעה זו: היבט אחד, האובייקטיבי, אשר בחן היכן, באופן פיזי, מצויות מירב הזיקות של הנישום. היבט שני, הסובייקטיבי, אשר התחקה אחר כוונת הנישום, קרי היכן לדעת הנישום נמצא מרכז חייו.

לאחר יום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי הפך לפרסונאלי. תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו היה עד חודש יוני 2016. ואולם, מנהל רשות המסים עורך דין – רואה חשבון, משה אשר, ציין (בכנס השנתי של step ישראל, שהתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016), כי נוהל הגילוי מרצון אשר היה אמור להסתיים בסוף חודש יוני, יוארך עד סוף השנה. "הארכנו את הנוהל, כך שמי שצריך עוד קצת זמן – יש לכם עד סוף השנה".

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל- 90ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

מיהו תושב ישראל

תושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל; כלומר, מי שמשפחתו ו\או עבודתו בישראל, או שהוא בעליו של רכוש בה. "מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רבים סיכוייו לזכות בהכרה כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים, הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל שהיא מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכד').

מיהו תושב חוזר, מיהו תושב חוזר ותיק

"תושב חוזר" הינו אזרח שהיה תושב המדינה בעברו, עזב לחו"ל לתקופה מסוימת ושב למדינת תושבותו הקודמת.

"תושב חוזר" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

"תושב חוזר ותיק" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

הגדרת "תושב חוזר" לאחר תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא "פקודה"):

ההגדרה החדשה תחול רק על מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1 בינואר 2009 ואילך. ההגדרה הגדילה את מניין השנים הנדרשות מ-3 שנים ל-6 שנים. מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור, תחול לגביו ההגדרה כנוסחה טרם תיקונו של סעיף 168 לפקודה (דרישה של 3 שנים בלבד כתושב חוץ).

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,

. FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act)

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – נסיסיון מוכח.

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

8. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים.

14. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

15. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

16. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

17. צָרְפַת - יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר.

18. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס.

19. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net.