כידוע לנו התורה היא נר למוסר גבוה מאוד, ובנוסף אין אף מילה בתורה שכתובה בה סתם כך. לכל מילה ומשפט בתורה יש משמעות חשובה שעלינו ללמוד ממנה.
אחד האיסורים החשובים בתורה ביחס האדם אל החיה הוא "צער בעלי חיים",ובפרשת השבוע שלנו, פרשת "אמור" יש התייחסות לנושא דרך עניין השחיטה וההקרבה.
"שור או שה איתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" - על פי ההלכה מפסוק זה ביום שאדם שוחט את הפר האב או האם אסור לו באותו יום לשחוט גם את העגל שנולד מהם. אותו איסור חל גם לכיוון ההפוך, וביום בו נשחט העגל אסור לשחוט את אביו או אימו.
מה מסתתר מאחורי איסור זה?
בני האדם נולדו רחמנים. באיסור זה באה לידי ביטוי הרחמנות של האדם. המודעות והרגישות של האדם לרגש הבהמה מוסיפה נופך חיובי לתכונת הרחמים הבסיסית שיש בליבנו.
הרמב"ם במורה נבוכים כותב: "אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד - להישמר ולהרחיק מלשחוט את שניהם, הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאוד. אין הפרש בין צער האדם וצער שאר בעלי חיים. כי אהבת האם ורחמיה על הוולד אינו נמשך אחר השכל, רק אחר כוח הפועל המדמה, הנמצא ברוב בעלי החיים, כמו שנמצא באדם".
דברים אלה של הרמב"ם מהווים בסיס לערך "צער בעלי חיים" - תחושת עליונות האדם בעולם יכולה להביאו לחשוב שהיקום על חלקיו הדוממים והחיים הם עפר לרגליו ויש לו הרשות לעשות בהם כרצונו.
באה התורה לומר לנו השקפה אחרת. המעמד של האדם בעולם נובע מהנשמה שיש בתוכנו, בדעת שיש לנו שה' חנן אותנו.
שני אלה נותנים לאדם יתרון מסוים אך עם גבול. המערכת הביולוגית והאינסטינקטיבית דומה בגוף האדם והבהמה כאחד. כפי שברור לנו שאסור לפגעו ברחמי האם האנושית מאותה סיבה אסור לנו לפגוע בחרמי בהמה על פרי בטנה.
שני סוגי הרחמים נובעים מאותו אינסטינקט. שחיטת האם ובנה באותו היום תהיה תוספת כאב מיותרת לתחושות הפנימיות שלהם ולכן עלינו לרחם לפחות בפן הזה. האדם שיתעלם מאיסור זה יביא לידי ביטוי את אכזריותו לעומת תכונת הרחמים שבו.
שנזכה להיות תמיד בעלי רחמים!
שבת שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
תודות : לצחי מיכאלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר
לע"נ צביקה ודוד הרשקוביץ ז"ל
ולע"נ אייל קראוס ז"ל
ולרפואת מיטל מוריה בת גאולה סיגלית
ולרפואת כל חולי עם ישראל
מוסר גבוה,איסורים,צער בעלי חיים,שחיטה,עגל,רחמנים,השקפה,גבול,פרי בטן,