חילוט

חילוט

חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעור מבוא:

חילוט

חילוט (confiscation) הינו החרמה (חילוץ) או הפקעה של זכויות (כספים/נכסים) בשל אי-קיום התחייבות או בשל עבירה על החוק. חילוט (forfeiture), הינו החרמה/הפקעה של כסף או רכוש, על פי החוק המתבצעת ע"י רשות מרשויות המדינה בדרך כלל בשל עבירה פלילית, אך לעיתים נמצא את הליך החילוט גם בהליך אזרחי.

חילוט של רכוש בגין עבירה על פי החוק:

ניתן לחלט ולבצע תפיסה של כסף או רכוש של אדם שהורשע בעבירות מסוימות כגון הלבנת הון, אף אם הם בחזקתו של אדם אחר והאדם שהורשע הינו בעליו.

למשל, חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005 קובע כי בית המשפט יכול להורות על חילוט הרווחים שהפיק או עתיד להפיק אדם שהורשע בביצוע עבירה מפרסומים הנוגעים לעבירה.

בנוסף, בסמכותו של בית המשפט לדון בהחלטה על חילוט רכב בהתאם לסעיף 39ג' לפקודת סדר הדין הפלילי, וזאת גם לאחר מתן גזר הדין. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על חילוט חפץ שנתפס וזאת כאשר מתקיימים שלושה תנאים: העבריין הורשע בעבירה, החפץ נתפס על ידי המשטרה והוכח השימוש בחפץ לצורך ביצוע העבירות.

בפסק דין של בית המשפט העליון בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון מוגדר החילוט ככלי בהשגת מטרות של חוק הלבנת הון בזו הלשון:

"כפי שצוין, חוק איסור הלבנת הון סימן כיעד מרכזי במאבק בתופעת הלבנת ההון את הפגיעה במקורות המימון של העבריינים. אחד העקרונות עליהם מבוסס על כן החוק הוא חילוץ רווחי הפעילות העבריינית מבין ציפורניו של העבריין, וזאת באמצעות חילוט רכוש הקשור בצורה זו או אחרת לעבירה, כמפורט בחוק. החוק מבחין בין חילוט רכוש בהליך אזרחי לחילוט רכוש בהליך פלילי – שהוא הרלוונטי לענייננו והמסגרת הנורמטיבית לו מצויה בין גדריו של סעיף 21 לחוק הקובע:..."

חוק הלבנת הון עוסק בחילוט פלילי ואזרחי בסעיפים 22-21 בזו הלשון:

21. (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, (איסור הלבנת הון), יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1)    רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)    רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב)   לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

(ג)   לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

(ד)   לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ה)  טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

(ו)   בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

22. (א)  בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:

(1)    הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;

(2)    האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.

(ב)   המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.

(ג)   על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.

(ד)   אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי

(1)    בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,

(2)    בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

פס"ד יוסף סיטבון מונה מספר תכליות של החילוט:

"החילוט אינו עונש, על אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים. כאמצעי ענישה בהליך הפלילי משרת הוא תכליות שונות: התכלית הראשונה היא תכלית הרתעתית. החילוט מונע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו ופוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה - בכדאיות שבביצוע עבירה המניבה רווח מהיר ונכבד, לעיתים רווח קל, כשלמולו סיכון שאינו נתפס כממשי ביותר. הפגיעה בבסיס המימון של העבריינים בתחום זה מייעלת את המלחמה בעברות של הלבנת הון...

... תכלית נוספת שמשרת החילוט היא בעלת אופי קנייני עליו עמדה הפסיקה בתארה את מהות החילוט כ"הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410 (1998). להלן: עניין בן שטרית). לאמור, אין מדובר בפגיעה בכיסו של העבריין המורשע (כפי שקורה כאשר הוא נקנס בגזר הדין), אלא מטרת החילוט להוציא מידיו של העבריין רכוש שאינו שייך לו ואינו מוחזק על ידו כדין, שכן הושג בעבירה (עניין בן שטרית, שם).

מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון ורכושם יחולט

על פי החוק שאישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית ביום 20 במרץ 2016 ואחרי שועדת החוקה קבעה במהלך הדיונים לרכך את הצעת החוק המקורית של רשות המסים נקבעו היקפי העלמת מס מינימליים שרק מהם יוכרו עבירות מס חמורות, כעבירות מקור. עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף העולה על 2.5 מיליון שקל במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקל בשנה אחת. בחלוקה על פני שנים, ההיקף הכספי הנדרש עבור כל שנה נמוך יותר מהדרישה לשנה בודדת, אך הדבר מצביע על העלמה שיטתית ומכוונת לעומת העלמה חד פעמית בשנה אחת. בנושא מיסוי מקרקעין, השמטת שווי רכישה של 1.5 מיליון ₪ ויותר. לחילופין, במידה ועסקת המקרקעין, לא דווחה כלל, או בוצע דיווח כוזב אודות זהות הבעלים (ללא קשר לגובה העלמה), תוכר העבירה כעבירת מס חמורה ולפיכך תכנס להגדרה של עבירת מקור.

החוק שאושר, מכיר בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. החוק מאפשר לרשות המסים לחלט כסף ונכסים בגובה העלמת המס, דבר אשר ימנע מהחשוד בהעלמת המס להבריח נכסים במהלך החקירה ובכך לא לשלם בסופו של דבר את המס שהועלם. משמעות שינוי החוק היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון, לרשות המסים. הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון למעשה יוצרת בעיה שכן, בעקבות אישור החוק, רשות המסים תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון כך שנוהל הגילוי מרצון למעשה עלול לחשוף את מי שמסדיר את העלמת המס – לעבירות הלבנת הון, שהן למעשה פעולות שנועדו להסתיר את מקור הכסף כאשר זה אינו חוקי.

העלמת מע"מ

העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור אם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על סכום השווה ל-480 אלף שקל במשך 48 חודשים או 170 אלף בתקופה של 12 חודשים.

החוק יאפשר להחמיר את הענישה בפועל על מעלימי המס וכן להסדיר העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לרשות המסים, מצב אשר יקל על רשות המסים לאתר מעלימי מס. החומות הנמצאות היום בין הרשויות השונות, מונעות מהן לדעת כל אחת על חקירות או מידע אשר מגיע לרשות השנייה. כך למשל, רשות המסים נחשפה לחקירה כנגד בנימין בן אליעזר רק בשלב שהחקירה נהפכה גלויה.

החזקת כסף בכספת

כדי שעבירת מס תהיה עבירת מקור, צריך למעשה להתקיים תנאי ולפיו מלבד העלמת המס הייתה גם הסתרה מכוונת של הכסף. במהלך הדיון בוועדת החוקה התעורר ויכוח, האם החזקת כסף במזרון, כספת או לחילופין חשבון עובר ושב, מהווים הלבנת כספים. סוכם כי יתקיים דיון נפרד לגבי עבירת החזקה בה יוגדר מתי החזקה תהווה עבירה. החילוט שיתאפשר כעת לרשות המסים הוא בגובה העסקה הקשורה בהעלמת מס ובנוסף, אותו מעלים מס יידרש לשלם את כל המס והקנסות – זאת בנוסף לסכומי הכסף שחולטו.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להאריך את נוהל הגילוי מרצון שאמור להסתיים ביוני הקרוב וכן כי הנוהל, שלפיו אדם מקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר הוא חושף את הכספים שהעלים יחול גם על עבירות של הלבנת הון ולא רק העלמת מס. נוהל הגילוי מרצון חל היום רק על עבירות מס, שכן הסמכות של רשות המסים מוגבלת לעבירות מס בלבד, ולא לעבירות הלבנת הון.

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל-ניסיון מוכח.

2. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

3. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי - ניסיון מוכח.

4. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

5. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

6. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

7. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net