"One pluse" נוסדה ב-16 בדצמבר, 2013, ע"י סגן הנשיא של "אופו", פיט לאו וקארל פיי. לפי מסמכי ממשלת סין, בעל המניות המוסדי היחיד של וואן פלוס הוא אופו. אף על פי שבתחילת הדרך הכחיש לאו את היותה של וואן-פלוס חברת בת של אופו, ברגע שחרור נשורת הרגולציה הודו שהם שייכים לאופו והם "בקשר עם משקיעים אחרים" (למרות ששום דבר לא הוכרז עד כה).
מטרתה העיקרית של החברה One plus היא לייצר סמארטפון שיאזן בין איכות גבוהה ומחיר נמוך יותר משאר הטלפון באותה הרמה, באמונה שמשתמשים "לעולם לא יתפשרו" על מכשירים באיכות נמוכה שיוצרו ע"י חברות אחרות". לאו הסביר ש"לעולם לא נהיה שונים רק בשביל להיות שונים. כל דבר שנעשה חייב למעשה לשפר את חווית המשתמש בשימוש היומיומי". בנוסף, הראה את שאיפותיו להיות ה"מוג'י של תעשיית הטכנולוגיה", עם דגש על שימת ריכוז על מוצרים איכותיים בעיצוב פשוט וידידותי למשתמש. בהמשך לאסוסיאציה של לאו עם הפלטפורמה ממכשיר ה"אן-1" של אופו, וואן-פלוס חתמה על הסכם רישוי בלעדי עם חברת "סיאנוגן" על מנת לבסס את הפצת האנדרואיד של מכשיריה על גרסא אחרת של מערכת ההפעלה ה"סיאנוגן-מוד" המותאמת אישית הפופולרית ולהשתמש בסימנו המסחרי מחוץ לסין.
החברה חשפה את מוצרה הראשון, OnePlus One, ב-23 באפריל 2014. בדצמבר 2014, בנוסף להשקת המכשיר בהודו שהיה ניתן לרכישה באופן בלעדי דרך "אמאזון", הצהירו וואן-פלוס את כוונותיהם לבסס נוכחות במדינה, עם תכניות לפתוח 25 מרכזי שירות "ווק-אין" ברחבי הודו. מכירות המוצר נעצרו בהודו לאחר צו מניעה נגד חברת הסלולר "מיקרומקס מוביל", בטענה שהחברה הפרה את זכויותיה הבלעדיות שלה להפיץ מכשירים עם עם מותג "סינוגן" בדרום אסיה כחלק ממיזם משותף ושההסכם שלה החליף את ההסכם שהיה עם וואן-פלוס. החברה חלקה על הטענות, באמירה שהמערכת מבוססת הסינוגן של וואן-פלוס שונה מזו של מיקרומקס, וטענו שהסכם הבלעדיות רק אמר שסינוגן לא יוכלו להיות שותפים של חברה אחרת המבוססת בהודו, ולא מנעה את היכולת של וואן-פלוס לשווק את מוצריה במדינה עם סימנם המסחרי. וואן-פלוס פיתחה זיכרון חדש בשם "אוקסיג'ן או-אס", בדומה לסינוגן-מוד רק בפיתוח של וואן-פלוס. המשלוחים החדשים של וואן-פלוס גם הסירו את הלוגו של סינוגן מגב המכשיר ומהקופסה על מנת לפשט את קווי הייצור.