אבטלה – דמי אבטלה לקרוב משפחה

אבטלה – דמי אבטלה לקרוב משפחה

שכר במזומן – תלוש השכר הוא הקובע אף אם שולם שכר במזומן

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

ניתוח פסקי הדין בעניין קרובי משפחה

המבוטח הגיש תביעה לדמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי אישר למבוטח גמלה לפי סכומי ההפקדה בבנק אשר עמדו על סך חודשי של 1,500 ₪ בלבד. לאחר שתביעתו להפרשי דמי אבטלה נדחתה, הגיש תביעה לבית הדין (ב"ל 46711-11-14). במסגרת הדיון בתביעה הסכים המוסד לביטוח לאומי כי ישולמו לתובע דמי אבטלה על פי שכר מינימום העומד על סך 4,300 ₪ לחודש.

· ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 46711-11-14) קיבל ביום 23 בדצמבר 2015 את תביעת המבוטח מוריס רווח לתשלום דמי אבטלה, וקבע כי השכר בתלוש השכר 7,200 ₪ הוא הקובע לחישוב דמי האבטלה על אף 6 הסיבות הקרדינליות הבאות:

· שכרו היה גבוה משכרם של עובדים אחרים באותה חברת בנייה של בתו ובעלה.

· לא הופרשו למבוטח כספים לקרן פנסיה ולא שולמו דמי הבראה או דמי חופשה.

· לא שולמו לו פיצויי פיטורין.

· המבוטח פוטר בשל צמצומים.

· המבוטח הודה בחקירה הראשונית כי הוא עובד זוטר, בעוד שמאוחר יותר טען כי הוא "מנהל פרויקטים" (למרות שאין לו הכשרה בתחום), דבר שזכה לביקורת של ביה"ד בעניין גרסה כבושה ו"משופצת".

· לבנק הופקד סכום קטן 1,500 ₪ מתוך כלל השכר-7,200 ₪ שכולו שולם במזומן.

למרות כל הסיבות הקרדינליות האמורות נפסק כי השכר בתלוש השכר העומד על סכום 7,200 ₪ הוא הקובע לחישוב דמי האבטלה, תוך שבית הדין מציין כי ההלכה הקובעת היא כי חזקה שהסכום הקבוע בתלוש הוא נכון ומשקף את המציאות (פס"ד פבל רוזנבאום דב"ע נו/ 3-149), כאשר על הטוען אחרת חובת ההוכחה.

בית הדין ציין והדגיש כי, בכדי להצדיק אי תשלום גמלה בהתאם לסכום הקבוע בתלוש השכר שהמציא מבקש הגמלה, יש להראות כי הוא לא קיבל את השכר בפועל, או כי מדובר בשכר פיקטיבי. המוסד לביטוח לאומי לא הרים את הנטל הראשוני האמור ולכן הנטל לא עבר לכתפי המבוטח והסתירות שבדבריו אינן רלוונטיות. טענת המבוטח ובתו, שיתר העובדים קיבלו שכר במזומן, לא נסתרה.

· "גם אם יוכיח הנתבע – המוסד לביטוח לאומי, את טענתו לפיה משרתו של התובע אינה מצדיקה תשלום שכר בהיקף ששולם, הרי בעניין זה נפסק, לא אחת, כי שעה שמדובר בהעסקה בין קרובי משפחה אין מתום בכך כי שכרו של עובד ה"מקורב" יהיה גבוה משכרם של עובדים אחרים, ואין בכך בכדי לעמוד לו לרועץ".

בית הדין הסתמך על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אשר דן בערעור נגד הביטוח הלאומי בפסק הדין: ב"ל 481/07 אביבה דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי.

בית הדין הארצי לעבודה (ב"ל 481/07), ציין כי בהתאם לתכלית החוק, השכר הקובע לצורך תשלום דמי האבטלה צריך להיות פועל יוצא מן השכר האמיתי שקיבל מבקש הגמלה בתקופת העסקתו.

להלן תמצית עובדות האירוע: ב"ל 481/07 אביבה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי.

התובעת, אביבה דרעי, החלה את עבודתה בחודש אוקטובר 2002, במסעדה בבעלות בנה. לימים נסע הבן לחוץ לארץ והפקיד בידי אמו את ניהול העסק. מתחילת עבודתה ועד לחודש דצמבר 2003 שכרה של המערערת עמד על סך 3,300 ש"ח (למעט חודש אוקטובר). החל מחודש ינואר 2004 שולם למערערת ששכר אשר עמד על סך 5,000 ש"ח. עבור המערערת שולמו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות כחוק.

בחודש אוגוסט 2004, המסעדה נסגרה וכתוצאה מכך נפסקה עבודתה של המבוטחת. על רקע זה, פנתה המבוטחת למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי אבטלה.

הביטוח הלאומי דחה את תביעתה תוך שהוא מסביר שהיא אינה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, שכן לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בנה. כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי הגישה המבוטחת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה פסק:

מעדותה של התובעת עלה כי, לא חל שינוי מהותי בהיקף עבודתה מחודש אוקטובר 2002 ועד לחודש אוגוסט 2004, כמו כן התובעת לא נתנה כל הסבר המצדיק העלאת שכרה בחודש ינואר 2004, בשיעור העומד על כ-30% (תוספת העומדת על סכום של 1,700 ₪) קבע בית הדין האזורי לעבודה. על רקע זה, פסק בית הדין, כי המדובר בהעלאה פיקטיבית בשכר שנועדה להיטיב עם התובעת לעניין השכר הקבוע לדמי אבטלה והותיר את הבסיס לחישוב דמי אבטלה על סכום העומד על סך של 3,300 ₪ בלבד.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דן בערעור, בדק ומצא:

כי בהסתמך על קביעת בית הדין האזורי לעבודה, מערכת היחסים בין הצדדים של העסקת התובעת הינה במעמד של עובדת שכירה. בית הדין בחן את המבחנים המקובלים בפסיקה ופסק כי עבודתה של אביבה השתלבה במסגרת הארגונית של העסק. כמו כן, קבע בית הדין, כי התובעת שימשה כעובדת מן המניין במסעדה במשך כל תקופת עבודתה, התובעת עסקה בביצוע מטלות וייצגה את האינטרס של העסק בפני הלקוחות. בתמורה לכל אלו, שולמה לתובעת משכורת חודשית סדירה העומדת על סך 3,300 ₪ (ולא 5,000 ₪ כפי שתבעה). מהאמור לעיל קבע בית הדין לעבודה כי התובעת צברה את תקופת האכשרה המקנה לה זכות לדמי אבטלה מכוח היותה שכירה במסעדה. דמי האבטלה משמשים כגמלה מחליפת הכנסה במטרה לאפשר לחסר עבודה לקיים עצמו בכבוד עד אשר ימצא לעצמו מקום עבודה אחר (עב"ל 20379/97 אורלי דבורה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 273). על פי תכלית החוק השכר הקובע לצורך תשלום דמי האבטלה צריך להיות פועל יוצא מן השכר האמיתי שהיה למבקש הגמלה בתקופת עבודתו, בכפוף לתקרה הקבועה בחוק ולהוראות האחרות שבו.

בית הדין קובע כי זוהי אכן זכותו של המוסד לביטוח לאומי לבדוק את הנתונים שנמסרים לו על ידי מבוטח, אלא שנקודת המוצא שלו חייבת להיות שהנתונים שנמסרים לו הם נתוני אמת. אם קיים לביטוח הלאומי ספק לגבי נתונים, הדבר טעון בדיקה ועל המוסד לביטוח לאומי נטל ההוכחה להפריך את חזקת האמת.

נקודת המוצא, לדעת בית הדין, אינה יכולה להיות שעל התובעת לתת הסבר סביר לכל שינוי בשכרה ואם הוא לא עושה כן, אזי, תביעתה נדחית. ההפך הוא הנכון, נקודת המוצא צריכה להיות כי הנתון הוא אמת ואם למוסד יש סימני שאלה אזי הוא יכול לדרוש מהתובעים הסברים לשם הפרכתם.

במקרה האמור, קבע בית הדין הארצי כי המערערת הסבירה את הרקע לשינוי שכרה בחודש ינואר 2004 וכי הסבריה מניחים את הדעת כי אין המדובר בהעלאה פיקטיבית או נועדה לקבל מן המוסד כספים שלא מגיעים לה.

ההעלאה בשכרה נראית על פניה טבעית, מעוגנת במציאות כלכלית ועל כל פנים אין כל ראיה ישירה או נסיבתית המצביעה על שינוי פיקטיבי או על כוונה לא חוקית. הסבר המערערת הינו הגיוני, הוא מעוגן במציאות כלכלית ובהעדר ראיות לסתור, אין כל יסוד שלא לקבל את דבריה נכונים.

לסיכום, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי טענתה של המערערת נכונה תוך שהוא קובע כי הבסיס דמי האבטלה הינו השכר שעמד על סך 5,000 ₪ (ולא 3,300 ₪).

חקיקה בנושא אבטלה בחוק הביטוח הלאומי

רק עובד שכיר מבוטח לענף אבטלה.

הגדרת עובד בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:

"עובד – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". בת זוג אינה כלולה ברשימה.

"עובד" – "לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד: לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

תקופת האכשרה לדמי אבטלה היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה (יום אחד בחודש לפחות) מתוך 18 החודשים שקדמו להתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה (האמור הוא החל מאפריל 2013).

חוק הביטוח הלאומי קובע (ר' סעיף 1, וכן סעיף 344), כדי שבן משפחה (כמוגדר בסעיף 1 לחוק) יוכר כשכיר, עליו לעבוד באופן סדיר, ולהוכיח שהעבודה נחוצה ושבמקומו אמור היה לעבוד עובד אחר ("יראו את סכום ההכנסה המבוטח כסכום שמקבל העובד שאת מקומו בן המשפחה ממלא").עליו לעבוד באופן סדיר, ולהוכיח שהעבודה נחוצה ושבמקומו אמור היה לעבוד עובד אחר (יראו את סכום ההכנסה המבוטח כסכום שמקבל העובד שאת מקומו בן המשפחה ממלא).

תקופת אכשרה: הזכאות לדמי אבטלה מותנית בכך שעובד שכיר או עובדת שכירה מגיל 18 עד גיל 67, צברו תקופת אכשרה של 12 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד יום אחד או יותר (יום אחד בחודש לפחות), מתוך 18 החודשים (שקדמו להתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה), בתכוף לתאריך הקובע.

תאריך קובע: "ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת".

חישוב דמי האבטלה: דמי האבטלה מחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע של המובטל.

השכר היומי הממוצע של המובטל: ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח בששת החודשים הקלנדריים האחרונים לפני התאריך הקובע, מחולק ב-150.

כל עובד שכיר תושב ישראל, למעט בעל שליטה, מבוטח בביטוח אבטלה.

עפ"י חוק הביטוח הלאומי, החל מיום 1/1/2004 בעל שליטה בחברת מעטים (לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה) אינו מבוטח בביטוח אבטלה.

בעל שליטה – לפי סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה הינו:

מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

א. ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.
ב. בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשן.
ג. בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.
ד. בזכות למנות מנהל.

עובד עצמאי לפי ההגדרה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי היא: "מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד, ומתקיימים בו תנאי הכנסה ומספר שעות עבודה מסוימים".

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net