נקודה שבועית פרשת השבוע "וישב" ה'תשע"ו

לאורך המקרא אנו נחשפים לסיפורים מגוונים שדרכם אנו לומדים על אודות אבותינו במשך הדורות מאז בריאת העולם ובמקביל אנו לומדים דרך התנהגותם כיצד עלינו אנו לנהוג ולפעול בחיינו שלנו.

לא אחת אנו פוגשים בסיפורי המקרא "שחקני משנה" שלכאורה תפקדם שולי ביותר אך אם נעמיק לרגע בכל מקרה ומקרה נראה שלא סתם כך הדבר.

בתחילת פרשת השבוע שלנו, פרשת "וישב", שולח יעקב את בנו האהוב, יוסף, אל אחיו הנמצאים רחוק מהבית על מנת לשאול לשלומם.

"וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמור מה תבקש, ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים,ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותיינה".

יוסף נתקל ממש במקרה באיש בודד עם אם הדרך ונראה שכאילו המידע הזה שמופיע לפנינו ממש לא קשור לכל סיפור יוסף והאחים שאנו נמצאים בפתחו. מה היה חשוב כל כך לתורה לספר ולתת לנו את המידע הלכאורה שולי הזה?

כותב על כך הרמב"ן במקום: "כי זימן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו לידם (של האחים),ולזה נתכוונו רבותינו באמרם כי האישים האלה מלאכים. שלא לחינם היה כל הסיפור הזה,אלא להודיענו, כי 'עצת ה' היא תקום'" - יוסף פוגש בדרכו לאחים אדם שבשבילו הוא מלאך, אולם זהו מלאך בתפקיד של שליח, ואותו שליח מראה ומכוון אותו אל אחיו, ואותה הדרך שתוביל אותו לאחיו בסופו של דבר תוביל אותו למצרים ומשם להנהגת האימפריה המצרית ולסגירת המעגל עם האחים.

אותו אדם, שליח,מלאך, שלכאורה נראה בקריאה ראשונה, שתפקידו שולי בכל הסיפור הזה, הוא עוד חוט שמקשר בין גורמים שונים בסיפור גדול ורחב ברמה כלל אנושית שתפר הקדוש ברוך הוא.

הוא לא "הוצב" שם במקרה כי אם היה לו חלק משמעותי בכל מהלך ירידת יוסף למצרים, שאילולי הוא יוסף לא היה  פוגש בסופו של דבר באחיו.

אותו האיש שפגש יוסף יכול להיות משול לכל אחד ואחד מאיתנו. יכול להיות שהוא כאדם הפשוט מהרחוב שעל פניו נראה כחסר משמעות מיוחדת, אולם, לכל אחד ואחד בעולם הזה ישנו תפקיד חשוב. איננו תמיד יודעים ומודעים לאותו תפקיד או מעמד. איננו יודעים לפעמים באיזה מעגלים אנו משפיעים על הסביבה, אבל בכל מציאות שבה אנו פועלים, ולא משנה היכן, יש לנו כוח השפעה, בין אם קטן ובין אם גדול. בדיוק כמו אותו איש תועה בשדה שפגש יוסף.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם