ביקורת: קיטור – נשים בסאונה חושפות הכול ונאבקות על חייהן האישיים - מחזה עטור שבחים לראשונה בישראל – בית צבי
מאת חיים נוי
שש נשים בסאונה שכונתית חושפות את הכול ונאבקות על חייהן האישיים ועל עתיד מקום המפלט שלהן. "קיטור" הוא מחזה אנגלי , עטור שבחים, העולה לראשונה בישראל והמזמן לקהל הצופים בבית צבי ברמת גן חוויה תיאטרלית משובחת.
המחזאית הבריטית נל דאן (85) כתבה את המחזה בשנת 1981 וקצרה שבחים רבים וגם זכתה לפרס אוליבייה במתכונתו הראשונית. דאן, שהתחנכה במנזר ואחר כך הפכה למחזאית פורה ומצליחה, העמידה את STREAM כמרכז לפכים קטנים שהופכים למאבקים רציניים בקרב 6 נשים הפוקדות את המקום , שהפך למעין מקום שבו הן מוצאות מפלט מחייהן האישיים וחושפות את מאווייהן ושאיפותיהן.
המחזה הופק ב-1985 לסרט ובו כיכבו וונסה רדגרייב,שרה מיילס ודיאנה דורס, שנחשבה למלכת הזוהר הבריטית בשעתו.
המחזה מזכיר בתבנית המסגרת שלו את המחזה הישראלי "מקווה", אולם התוכן שונה כמובן, לחלוטין.
העלילה עוסקת בסאונה שכונתית, בפרבר אנגלי, המיועד לנשים בלבד. למקום מגיעות בקביעות חמש נשים ממעמדות שונים. הן מוצאות בסאונה מקום מפלט מהחיים האישיים שלהם, חושפות את כל הסודות הכמוסים שלהן ומוצאות שם פורקן מחיים שאינם סוגים בשושנים. שיאו של המחזה הוא כאשר מנהלת המקום מבשרת ללקוחותיה הקבועות שבדעת המועצה המקומית של האזור לסגור את המקום ולהפכו לספרייה, כדי להעניק יותר תרבות לאוכלוסייה. הנשים מתקוממות ומנסות לסכל את רוע הגזירה. בסופו של דבר, כל דמות במחזה משתנה לחלוטין בטרם הורדת המסך (הווירטואלי) אם כי הסיום הוא צפוי מראש.
טל צ'רנובסקי המצוינת מגלמת את ויולט, מנהלת המקום, המהווה מעין כותל דמעות לנשים ומצד שני סופקת כפיים בייאוש לגבי עתידה כאשר ייסגר המקום. טל משחקת באורח משובח ואפילו נוגע ללב במספר סצנות. יש לה יכולת בימתית ראויה וטובה מאוד.
יעל ארביב המוצלחת מגלמת את גברת מדאו הקשישה הפוקדת את המקום עם בתה הצעירה דון, שחוותה כנראה אלימות מינית במפגש עם שוטרים , טופלה במוסד פסיכיאטרי ועתה היא מרותקת לבית ויוצאת רק לחמאם עם אימה. יעל מגלמת את התפקיד באורח מצוין. היא מעולה בגילום האישה המבוגרת החרדה עד לאובססיה לגורל בתה המוזרה, לכאורה. היא מקפידה שתיטול תרופות ופוקחת עליה עין קפדנית וחוששת מעצמאות הבת. יעל היא שחקנית טובה מאוד ורבת כישרון.
לינוי ארליך המשובחת מגלמת את ננסי, אישה ממעמד בינוני , המתיימרת להיות עתירת ממון, אך למעשה היא במצב די קשה. בעלה בגד בה ונטש את הבית והיא מתמודדת לבד עם המשפחה וילדיה. לינוי היא שחקנית נעימה, מוצלחת מאוד, חיננית ובעלת יכולות דרמטיות משובחות, הבאות לידי ביטוי בעיקר בעימות בינה לבין ג'וזי, המגיעה מהמעמד הנמוך.
מיכל זיסקרוט הנפלאה מגלמת את ג'ין,הדמות המחוברת ביותר למציאות ולקרקע והמכוונת את הנשים כדי לעורר מאבק ציבורי נגד סגירת המקום. מיכל היא שחקנית מצוינת ורבת כישרון ובעלת יכולת משחק נהדרת.
רחלי איצקוביץ' המעולה מגלמת את דון, נערה צעירה ומוזרה בהתנהגותה. אימה גברת מדאו מסבירה זאת בכך שהיא חוותה אירוע טראומטי בשל אלימות משטרתית מינית ואולם בהמשך אנו למדים דברים שונים על אשר אירע באמת. דון הייתה מאושפזת ואחר כך החלה ליטול תרופות והיא מסוגרת בבית במצוות אימה, גרושה כנראה. רחלי מדגימה משחק מופלא ומדהים. לא אחת היא גונבת את ההצגה ושיאו של המשחק כאשר היא משתנה מהקצה אל הקצה לקראת סיום ההצגה.
אליה בר הנהדרת מגלמת את ג'וזי, צעירה נהנתנית וחסרת השכלה, חשפנית במועדון לילה , חושקת בחבר אלים, מגרשת ומקרבת אותו אליה לסירוגין . היא זקוקה נואשות לכסף כדי ליהנות ממנעמי החיים ולרכוש בגדים יפים , אך לבסוף היא מתעשתת ומחליטה לזנוח את עברה, ללמוד ומעדיפה ספרייה על פני סאונה. אליה בר היא שחקנית למופת ומשחקה הוא נהדר. אין ספק שיש לה פוטנציאל רב.
מאיה שעיה אחראית לנוסח העברי ולבימוי והיא הפיקה מחזה צנוע אך נועז, בועט, מרגש ומענג ובזכות להקת השחקניות המוכשרת, זו היא בהחלט הצגה מצויינת.
רוני וילוז'ני אחראית לעיצוב התפאורה המעניינת והיפה כאשר במרכז הבמה מוצבת בריכת המים של הסאונה. רוני עיצבה גם את התלבושות הנאותות, במיוחד של ג'וזי.
מתן פרמינגר אחראי לתאורה הראויה . יובל ברוסילובסקי עיצב מוזיקה מקורית נעימה מאוד.
שי לוי אחראי להקלטות וידיאו ארט אומנותיות הקשורות לנושא.
גל שדה (לסירוגין מגלמת את ג'וזי) עיצבה את התנועה בהצגה, במיוחד ראויה תמונת הסיום.
ענת שרון (לסירוגין מגלמת את ננסי) ניהלה את הצגת הבכורה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA , עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.