דרך סיפורי התורה עלינו ללמוד היטב על חיינו שלנו. לחפש בכל דבר ואירוע שמוזכר בתורה את הנקודות שקשורות אל כל אחד ואחת מאיתנו ולהוציא מהם את הלימוד ואת המסקנות על החיים שלנו.
בפרשת השבוע, פרשת "נח", אנו קוראים לראשונה על יחסי הורים וילדיהם: יחסי נח והבנים שלו.
לאחר שנח יוצא מהתיבה הוא שותה יין ומשתכר,ואז מסופר לנו: "וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ, ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו".
שלושה בנים היו לנח: חם,שם ויפת.
בפסוקים אלה אנו לומדים על ההבדלים העצומים הקיימים בין האחים ועד כמה הם שונים זה מזה. חם רואה את אביו ערום ואין בליבו כל יראת כבוד כלפי אביו, כאיש וכאדם.
חם מבטא בהתנהגותו את החושניות הרדודה. הוא מתנהג כנער שמורד באביו ולא רואה בו כבעל מרות עליו וכבעל חיוב כלפיו. הוא בועט במוסכמות הכי פשוטות ובסיסיות ולכן מאוחר יותר כשאביו יבין את מעשיו יאמר לו נח: "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" - עבד במהות שלו אין לו קניין משלו בשום דבר. הכול שייך לאדונו. וכזה הוא חם, שפועל על פי היצר, אין בו ולא כלום מן היצירה. כל יצירה תרבותית תלויה בריסון עצמי ובשליטה בכוח הפראי של התשוקה ואת כל זה אין לחם.
לעומתו, שם ויפת מתנהגים אחרת לחלוטין. הם יודעים מהן נקודות החולשה של אביהם ולמרות זאת הם לא רוצים ומסרבים להתבונן בהם. הם ניגשים אל אביהם כשהם הולכים אליו לאחור.
הכבוד שלהם לאביהם למרות אי שלמותו מביאה אותם לריסון עצמי גבוה. הם מתנהגים בצורה אצילית ודואגים לכסות את אביהם למרות הכול. הריסון העצמי הזה שלהם בשעה קשה כזאת מזכה אותם להיות מקדמי התרבות האנושית בעולם. אביהם נח מברך אותם: "ברוך ה' אלוקי שם... יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם"
ובאמת שיא פריחת יפת יהיה בימי יוון הגדולה ושיא הפריחה של שם הוא עבר - העם העברי עם ישראל.
מיפת ומשם הם יוון וישראל יצאה התרבות לעולם. תרבות יוון ותורת ישראל היו גורמים עצומים ופעילים במלאכת חינוך האדם במשך הדורות.
ההבדלים הגדולים האלה בין בניו של נח מלמדים אותנו שגם לנו בתוכנו יש ילדים ממספר סוגים עם הבדלים ביניהם. עלינו לדעת ולהכיל את כולם ולחבקם אל ליבנו בדרך הטובה והנכונה ביותר עבור כל אחד ואחד מהם על מנת שלא נאבד אותם חלילה מעצמנו.
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם ,לרפואת כל פצועי הפיגועים ולרפואת כל חולי עם ישראל.