ביקורת: מטופלות – מחזמר-כיס מקורי - הפתעות בסדנא הטיפולית – בועט ומקסים – (סוזן דלאל)
מאת חיים נוי
מטופלות הוא מחזמר כיס, ישראלי מקורי, העוסק בתיבות פנדורה הנפתחות בסדנא טיפולית. המופע שוזר אירועים וסוגיות ועל הדרך גם חושף הפתעות וכולו עטור פזמונים ושירים מקסימים, המבוצעים בידי להקת שחקניות מוכשרות.
המחזמר, שעלה במרכז סוזן דלאל, במסגרת פסטיבל 80 בריבוע, נכתב על פי רעיון מקורי של איציק צדיק, כוריאוגרף, במאי ושחקן.
המופע בנוי כך שהוא ממוקם במרכז האולם והקהל צופה במתרחש כשהוא במעגל וכאילו שהוא שותף לעלילה.
מדובר באסנת, הפותחת סדנת טיפול ייחודית בשיטה קבוצתית, אך היא לא משערת מה יתרחש לאחר שלטיפול מגיעות עוד חמש נשים, מרקע שונה זו מזו, שכולן נחושות להגיע למקום טוב יותר בחייהן.
המטופלות אינן מכירות אחת את רעותה. כל אחת טומנת בחובה מצוקה אישית. הן זקוקות לתמיכה ולכוח המשותף של כולן, כדי להיפתח ולחוות שינוי.
אנו מכירים את המשתתפות בסדנא, לומדים על חייהן האישיים ולבסוף מופתעים מהתפנית החדה בעלילה.
המחזמר הצנוע הזה שזור בפזמונים נפלאים, המבוצעים בכישרון רב. הם חוברו והולחנו בידי המוזיקאי אליאור פלח שהוא גם המנהל המוזיקלי של המופע ומלווה אותו בפסנתר. בעתיד הקרוב יצטרפו למופע נגנים נוספים.
מנהלת הקבוצה, אסנת, היא יעל יקל, שחקנית וזמרת מעולה, המצליחה להרשים את הצופים ביכולת להתמזג לחלוטין עם התפקיד. יעל היא בעלת כישורים דרמטיים וקומיים נהדרים. יכולות השירה שלה הן מצוינות והתפקיד כאילו תפור עליה.
ירדן גרוסר מגלמת את דנה והיא בעלת יכולות משחק משובחות והיא גם מבצעת את השירים כהלכה.
יפעת כהן מגלמת את עדי והיא מוצלחת בתפקיד.
אדווה סבג היא ג'ינה והיא מרשימה ביכולת המשחק והשירה.
אדר סיקליק מצוינת כעמית ויש לה סגולות משחק ושירה משובחים.
ליאת צדקיהו מגלמת את נעמי, חרדית ,המגיעה אף היא לסדנה והיא מבצעת את התפקיד, במשחק ושירה, באורח מקצועי ומוצלח.
איציק צדיק ושיקמה הופמן ביימו את המופע בצורה נפלאה. המחזמר הצנוע הזה הוא מרגש וקולח והצופים מזדהים עם העלילה ועם הדמויות, שהן בעצם לקוחות מהמציאות היום-יומית. עבודת הבימוי המוצלחת היא גם בזכות השחקניות הנפלאות והטקסט השנון והנוקב.
איילה שלו אחראית על הדיאלוגים והכתיבה היא רהוטה, מעניינת , כתובה בשפה עכשווית וברורה.
איציק צדיק אחראי גם לתנועה , המאופיינת בטעם טוב .
השירים והמוזיקה חוברו בידי אליאור פלח והם מצוינים, קליטים, מרגשים ומקרינים אור על כל המופע.
עם זאת, ראוי להתייחס לכמה הערות והארות. האולם שבו התארח המחזמר ממוקם במרכז סוזן דלל בנווה צדק. באולם היו אמנם ופעלו שני מזגנים, אולם בפועל כנראה שהם לא הועילו ובאולם השתררה לחות מעיקה והיה חום בלתי נסבל. גם מניפות שחולקו, לא פתרו את הבעיה.
ייתכן והיה מקום להוסיף תנועה למופע המוזיקלי ולהוסיף נגנים, דבר שיתבצע, כפי שנמסר, בהופעות הבאות.
ראוי גם להוסיף הדרכה קולית לחלק מן הזמרות, למרות שרובן-ככולן שחקניות וזמרות מקצועיות וזאת כדי לבצע את השירים בצורה מלוטשת ובסולמות הראויים.
שוב אנו נוכחים כי יש עדנה גם לסגנון הזה של מחזות זמר ישראלים מקוריים ואין ספק כי מגיעות מחמאות רבות של עידוד ותמיכה על ההפקה הצנועה, אך המרשימה הזו, המביאה לצופים משב רוח של עונג וחוויה תיאטרלית .
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.