גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות  החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa.

משרדנו עוסק  בגילוי מרצון מזה שנים ארוכות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך-דין ורואה חשבון שעיסוקו המקצועית היא בהליך גילוי מרצון. משרדנו בעל ניסיון מוכח בהליך זה, במדינות הבאות: שוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, בלגיה, הולנד, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מבוא

חוקרים וסטודנטים ישראליים הנוסעים למטרת לימודים לחו"ל, אינם מצהירים לרשות המיסים בישראל, על מלגות אשר הוענקו להם במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל (בדרך כלל מתוך חוסר ידיעה ובתום לב). כמו כן, ישנם חוקרים וסטודנטים ישראליים אשר אינם מצהירים לרשות המיסים בישראל, על מלגות הניתנות להם במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה ישראליים (גם כן, מתוך חוסר ידיעה, במרבית הפעמים). לעיתים, הסטודנטים או החוקרים הישראליים נשלחים על ידי המוסד הישראלי להשכלה גבוהה ללמוד בשלוחתו הממוקמת בחוץ לארץ.

רקע

בעקבות האמור במבוא לעיל, נשאלות השאלות להלן: האם סעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה, המכיל פטור מתשלום מס, יחול גם על קבלת מלגה של אוניברסיטה מחו"ל? האם יחול על קבלת מלגה ממוסד בישראל ולא משלוחה שלו בחו"ל? האם יחול גם כאשר החוקר או הסטודנט לומדים במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל ומקבלים מלגה מחו"ל? או מישראל?

כמו כן, מהו דין מלגה בישראל שסכומה עולה על הפטור הקיים (נכון לשנת 2014 – 98,000 ₪)? האם דינה של מלגה בחו''ל כדין מלגה בישראל אשר עליה קיים הפטור האמור? ולבסוף, איך אמנות המס בין מדינת ישראל למדינות בחו"ל באות לידי ביטוי במערכות המס המשולבות?

הליך גילוי מרצון

הליך הגילוי מרצון מאפשר לבעלי מלגות, הכנסות או חשבונות בחו"ל, לשלם לרשות המיסים בישראל את המס הקיים על מלגות או הכנסות בארץ או בחו"ל (בהנחות חיוב מס הקיימות על האמנות בחו"ל). עם תשלום המס רשאי הסטודנט או החוקר להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או להשאירו שם), תוך שימוש שוטף בכסף, בארץ או בחו"ל.

כמו כן, הגילוי מרצון יכול ויהיה על מלגות או הכנסות בארץ או דיווח על חשבונות בארץ אשר לא ידועים או לא שולם עליהם מס לרשות המיסים בישראל. כך, למשל, אזרחים רבים במדינה אינם מודעים לעובדה שאף על רווחי הון הנובעים מניהול חשבונות בחו"ל (הן מירושה הפטורה ממס בישראל והן מכספים שנתקבלו בארץ ובחו"ל, אף ששולם עליהם מס) חייבים בעלי חשבונות אלה במס רווחי הון לרשות המיסים בישראל.

מלגת לימודים

מלגה, הקרויה גם בשם סטיפנדיה, הינה עזרה כספית לסטודנטים או חוקרים אשר הקריטריון לקבלתה הינו המצב הסוציו-אקונומי של הסטודנט או החוקר ובני משפחתו. לרוב, מטרת המלגות היא לשלם את שכר הלימוד ולעתים גם את דמי הקיום של אותו הסטודנט או החוקר במהלך שנות לימודיו.

סוגי מלגות

קיימות מספר סוגי מלגות נפוצות המגשימות כל אחת מהן מטרה אחרת, כדלהלן:

מלגות קיום – המכונות גם מלגות מבוססות צורך. אלו מלגות הניתנות לסטודנט או לחוקר לשם תשלום על הוצאות מחייה, כלכלתו וקיומו בתקופת הלימודים או ביצוע המחקר, בכדי להקל עליו בלימודיו.

מלגות בגין מתן שרות– למלגות הניתנות לסטודנטים או חוקרים בתמורה למתן שירות, כגון: הוראה במוסד האקדמי או במוסד המחקרי או תרגול במוסד האקדמי או המחקרי וכיוצ''ב.

כמו כן, קיימות מלגות נוספות: מלגות הצטיינות, מלגות ספורט, מלגות חונכות ומלגות על סמך מוצא. למלגות אלה נקבעים קריטריונים שונים לקבלת המלגה לכל אחת מהן, המשקפים את מטרותיהם וערכיהם של מממני המלגה.

חיוב מלגות במסים

קבלת מלגות בישראל או מחוצה לה, חייבות במס לפי הקריטריונים הבאים:

- ניתן לבצע גילוי מרצון לצורך תשלום בגין המלגות אשר נתקבלו בעבר בארץ או בחו"ל.

- גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בארץ ובחו"ל, בגין מלגות, הכנסות או סיבות אחרות. 

- פקיד השומה רשאי לקבוע כי הפטור הקיים בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה חל אך ורק כאשר החוקר או הסטודנט לומדים ובמקביל מקבלים מלגה מהמוסד להשכלה גבוהה בישראל. כמו כן, רשאי הוא לפסול את זכאותו של הסטודנט או החוקר, המקבל מלגה בחו"ל מפטור ממס.

- לפיכך, ניתן להחיל מס מלא בשיעורי מס שוליים על הכנסה ממלגות הניתנות לסטודנטים במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל. שכן, מלגות במוסדות זרים להשכלה גבוהה יכולות להתקבל בשני אופנים: מלגה הממוסה על ידי המדינה הזרה או שאינה ממוסה על ידה. לעניין היבטי החיוב במס במדינה הזרה (לנוכח ביצוע מחקר שם בידי תושב ישראלי), מומלץ לפעול בהתאם לאמנה עם אותה מדינה זרה.

- הבקשה לגילוי מרצון מיועדת, בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו על הכנסה כספית כלשהי אשר קיימת לגביה הסבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי. להלן סוגי ההכנסות השונות: הכנסה ממלגות מחו"ל, הכנסה ממלגות בארץ, מענקים מחו"ל או מישראל, רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך או כל חשבון או הכנסה אחרת.

הוראת שעה בנושא גילוי מרצון – שלושה מנגנונים ליישום הנוהל גילוי מרצון

בתחילת חודש ספטמבר בשנת 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה בעניין נוהל גילוי מרצון. מטרת הוראת השעה הינה הגברת דיווחי המס וצמצום ההון השחור. ההוראה מעניקה הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים.

מדינות ברחבי העולם יוצרות מנגנוני שיתוף פעולה ביניהן על מנת להתמודד עם ההון הבלתי מדווח הנמצא בידי תושביהם. זו הסיבה מדוע רשות המיסים מאפשרת להסדיר את ההון הבלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון. כאשר התנאי הראשון המחייב את הפונה, הוא כי הגילוי מרצון יהיה "כן ומלא", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.

יתרה מזאת, על בנקים ברחבי העולם הוטלו קנסות כבדים (בנק בשוויץ נקנס ע"י ארה"ב בתשלום על סך 2.5 מיליארד דולר) בגין סיוע ללקוחותיהם להתחמק ממס. על הבנקים חלה חובת הדיווח על חשבונות הבנק של תושבי המדינות איתם הם מקיימים קשרי העברת מידע.

הבנקים סוגרים את חשבונות הלקוחות, אשר אין ביכולתם להמציא אישור של ניהול חשבון מרשות המיסים של מדינת תושבותם. לאותם לקוחות, הבנקים מוסרים את כספם בצ'ק בנקאי, על מנת שיוכלו להפקידו בכל בנק אחר בעולם (בכך למעשה מסירים מעליהם כל אחריות).

נקבעו שלושה מנגנונים ליישום נוהל הגילוי מרצון החדש:

א. המסלול המקוצר הינו: הון עד 2 מיליון ₪ – מס עד 1/2 מיליון ₪:

מדובר במנגנון מקוצר, המיועד למקרה בו ההון הלא-מדווח בחו"ל, מגיע לתקרת סכום של 2 מיליון ₪  והמס על כך מגיע לתקרת תשלום של עד כ-חצי מיליון ₪.

ב. מסלול הגילוי המלא – המסלול הרגיל:

זהו הגילוי מרצון הרגיל בו פונה האזרח (לרוב באמצעות מייצג) אל רשות המיסים, ומדווח על הכנסותיו בחו"ל. מנגנון זה מסדיר את הנוהל של אישור הגילוי מרצון. האזרח מופנה לפקיד השומה באזור מגוריו, לשם בדיקת החשבונות ואישור המס לתשלום.

ג. המסלול האנונימי – תקופה בת שנה:

האזרח פונה באמצעות מייצג (לרוב עורך-דין) לגילוי מרצון ללא חשיפת זהותו, כאשר נתוני ההכנסה יוגשו לרשות המיסים. במידה והמייצג יגיע להסכם עם רשות המיסים, תיחשף זהותו של האזרח הפונה להמשך רגיל ומלא של נוהל גילוי מרצון.

מנהל רשות המיסים משה אשר עו"ד-רו"ח, מתריע ואומר: "בקרוב מאוד ייחשפו העלמות של מיליארדי שקלים על ידי ישראלים השוהים בחו"ל". לדבריו תגייס הרשות, חברה לאיסוף מידע באינטרנט, אשר תסייע באיתור מעלימי ההכנסות.

מקור החיוב במס על מלגות

מקור מלגת קיום נקבע כ"שכר עבודה". נתון הניתן להסקה מעדכון טופס 101 בשנת 2011 ובחוזר מס הכנסה "שינויים במערך הניכויים לשנת המס 2011". בו נקבע כי מקור מלגת קיום לחוקר (יש להניח כי גם לסטודנט) לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הינו כהכנסת עבודה.

מהאמור לעיל, ניתן להסיק כי מלגת קיום או מלגה בגין מתן שירות חייבות במס כל עוד לא נקבעה תחולת הפטור.

פטור ממס למלגה נקבע בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה הקובע פטור עד תקרת הסכום הרשומה בסעיף (באופן יחסי).

בעקבות התיקונים לסעיף הפטור (תיקון מס' 39 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ותיקון 182 לפקודת מס הכנסה) פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה מס' 5/2012 בדבר פטור בקבלת מלגה בתקופת לימודים או מחקר במוסד לימוד ומחקר.

החוזר הגדיר את מטרת התיקונים שבוצעו כמתן פטור ממס הכנסה ל"סטודנטים" ו"חוקרים" בגין קבלת "מלגה" ב"תקופת הלימודים" או ב"תקופת המחקר", כהגדרת מונחים אלו בסעיף 9(29) לפקודה. כמו כן, קובע התיקון העקיף לחוק מע"מ כי "מלגה" כאמור, לא תחשב כ"שכר" לעניין סעיף 4(א) לחוק מע"מ ולפיכך לא ישולם בגינה מס שכר, ע"י המוסד המשלם.

החוזר מגדיר סוגי מלגות שונות כדלהלן:

מלגות הצטיינות / מצב סוציו-אקונומי

מלגות הניתנות כתשלום כספי ישיר או באמצעות השתתפות בשכר לימוד, הפחתת שכר לימוד וכו', והכל בגין השגת הישגים אקדמיים או מחקריים גבוהים גרידא, או בגין ביצוע פעילות התנדבותית (כגון חונכות ילדים ממשפחות קשות יום, עזרה לקשישים וכיוצ"ב). כמו כן, ישנן מלגות הניתנות על רקע של מצב סוציו אקונומי המצדיק סיוע.

מלגות קיום

מלגות הניתנות לסטודנטים (בעיקר בתארים השני והשלישי) ולחוקרים וזאת לשם כלכלתם וקיומם בתקופת הלימודים או ביצוע המחקר, ובכדי שיוכלו להפנות את מלוא מרצם וזמנם ללימוד ומחקר.

מלגות בגין מתן שירות

מלגות הניתנות לסטודנטים או חוקרים בתמורה למתן שירות בדמות של: הוראה במוסד האקדמי/המחקרי או מטעמו, תרגול במוסד אקדמי/מחקרי או מטעמו, וכיוצ"ב.

עמדת רשות המסים לגבי המלגות מהסוג הראשון (מלגות הצטיינות/מצב סוציו-אקונומי), הינה שאין לחייבן במס שכן, הן אינן נכללות בבסיס המס, שכן מלגות אלו ניתנו כהוקרה מבלי שישנה התחייבות של המקבל ליתן תמורה או שירות בהווה או בעתיד.

לגבי המלגות מהסוג השלישי הייתה למעשה הסכמה (אשר התקבלה גם על דעת מרבית המוסדות האקדמיים והמחקריים) מקום בו המלגה ניתנת בתמורה למתן שירות למוסד האקדמי או המחקרי או למי מטעמם, בצורה של שירותי הוראה, תרגול, בדיקת מבחנים, עבודות וכיוצ"ב. במקרים אלו, התשלומים שנרשמו כמלגות מוסו כשכר עבודה, לכל דבר ועניין.

המחלוקת בין רשות המסים לבין מרבית המוסדות האקדמיים או המחקריים נסובה סביב המלגות מהסוג השני, קרי המלגות אשר ניתנות לסטודנטים או חוקרים לשם קיומם בתקופת הלימודים האקדמיים (לתואר השני והשלישי) או בתקופת המחקר.

עמדת המוסדות האקדמיים ומוסדות המחקר הינה כי לא ניתנת כל תמורה בגין מלגות אלו מצד המקבל, ומהותן של המלגות הינה לאפשר לסטודנט או החוקר להקדיש את מלוא מרצו וזמנו ללימוד האקדמי או לביצוע המחקר. לאור זאת, לטענת המוסדות האמורים המלגות אינן נחשבות כ"הכנסה" לעניין פקודת מס הכנסה ואינן באות בבסיס המס.

מאידך, עמדת רשות המסים הייתה כי יש למסות את המלגות האמורות, כשכר עבודה ממקור חיוב של סעיף 2(2) לפקודה, או לחילופין, ממקור חיוב של סעיף 2(10) לפקודה, הואיל הלימודים לתואר שני ושלישי הינם באופיים לימודים אשר בליבתם מחקר שעל הסטודנט - החוקר לבצע עבור המוסד האקדמי כתמורה, וזאת בדומה לתשלום או תגמול אחר הניתן לחוקר המבצע מחקר עבור מאן דהוא אשר אינו מהווה מוסד אקדמי או מוסד מחקרי (כהגדרת מונחים אלו במסגרת סעיף 9(29) לפקודה). על פי עמדה זאת, יסוד "התמורה" מתקיים בפרט לאור המחויבות הנוהגת לייחס את פירות המחקר למוסד האקדמי וזאת, מלבד האדרת שמו בקרב הקהילה האקדמאית ובכלל.

בהתאם לחוזר יש להבחין בין שלושה מקרים:

אם מדובר במלגת הצטיינות/מצב סוציו אקונומי, תשלום המלגה אינו נכנס לבסיס המס.

הואיל ומדובר במלגת קיום, יש לבחון האם נענים התנאים שבהוראות סעיף 9(29). אם מוענק הפטור, כל סכום הכנסה העולה על התקרה הקבועה בפקודה (98,000 ₪ בשנת 2014) מחויב כ"שכר עבודה".

אם מדובר במלגה הניתנת בגין מתן שירות,  מדובר בתשלום החייב במס במסגרת הוראות הפקודה.

מכל מקום, כאשר מתקיימת זיקה שמהותה מתן שירות ממקבל המלגה למשלם המלגה במישרין או בעקיפין, כדוגמת יחסי עובד-מעביד או ספק-לקוח, לא יחול הפטור. רק לגבי מלגות אשר פקיד השומה הסיק כי הן אינן מוגדרות כתמורה (בהתאם להגדרת המונח במסגרת סעיף 9(29) לפקודה), יחולו הוראות סעיף 9(29) לפקודה אשר פוטרות מלגות אלו ממס הכנסה, וכמו כן הוראות סעיף 4(א) לחוק מע"מ הממעטות אותן מ"שכר" לעניין "מס שכר" בחוק מע"מ.

תנאי נוסף למתן פטור, הוא כי גוף המבקש לבוא בגדר מוסד מחקרי או מכון מחקר תורני כהגדרת מונחים אלה במסגרת סעיף 9(29) לפקודה, יפנה למשרד השומה בו מתנהל התיק הראשי של אותו הגוף, וימציא במסגרת פנייתו את המסמכים הבאים:

• אישור ניהול תקין מרשות התאגידים.
• במקרה של "מכון מחקר תורני" - ישלצרף אישור כי המכון זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב,התשמ"ה-1985. בכל מקרה של שינוי האישור, באחריות המכון המחקר התורנילעדכן את פקיד השומה.
• אישור פקיד השומה יינתן מראש אחת לחמש שנים.

מקור מלגת קיום ותשלום לביטוח לאומי

חובת וגובה התשלום לביטוח לאומי תלויים במקור ההכנסה.

מקור החיוב במס על מלגות הקיום

מקור מלגת קיום נקבע כ"שכר עבודה". ניתן להסיק זאת מעדכון טופס 101 בשנת 2011 אשר שינה את הגדרת העובד כך שעובד הוגדר גם כחוקר במכון מחקר או מכון מחקרי תורני.

בנוסף, בחוזר מס הכנסה "שינויים במערך הניכויים לשנת המס 2011" נקבע במפורש כי כל סכום הכנסה העולה על התקרה (92,000 ₪ נכון לשנת מס 2011) מחויב כ"שכר עבודה".

החוזר וטופס 101 של רשות המיסים מתייחסים אך ורק ל"חוקר" אבל ניתן להניח ש"מקור החיוב" במס של מלגת קיום ל"סטודנט" גם מהווה שכר עבודה.

כמו כן, לפי הוראות סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, "עובד" חייב בדמי ביטוח לאומי (ומס בריאות) בגין הכנסות מ"משכורת". כלומר, במידה והסיווג של ה"מלגה" הוא "הכנסת עבודה" (כמוגדרת לעיל) אזי יש חיוב בדמי ביטוח לאומי.

העובדה שיש פטור ממס הכנסה, אינה בהכרח קובעת שיש פטור מדמי ביטוח לאומי. וכן, בנוגע ל"הכנסת עבודה" נקבע בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה 1995:

"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה, למעט הכנסה לפי סעיף 9(5)...".

דהיינו, אם יחיד מקבל מלגה פטורה ואם יחיד הוא נכה לצורך סעיף 9(5) לפקודה (פטור של נכה), אזי לא יחול פטור מדמי ביטוח לאומי.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net