פרשת השבוע שלנו, פרשת "חוקת", מסיימת תקופה ארוכה של בני ישראל במדבר - 39 שנים של הליכה.
ההליכה במדבר לאחר קריעת ים סוף התחילה במשבר בו העם התלונן על מחסור במים וכאן בפרשתנו, בתחילת השנה הארבעים להליכתם במדבר מתלונן העם שוב על מחסור במים: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן".
דור שלהם שבא אחרי דור יוצאי מצרים, הולך שנים רבות במדבר החם ולמעש דרישתו די ברורה שהרי קשה לסבול את הצמא הגדול שקיים במדבר, והדרישות שלהם תמיד מופנות נגד משה אהרן וגם נגד ה' על כך שהוציא אותם ממצרים, אלא שהטענה הזאת שלהם נראית אחרי 39 שנים כמעין שגרה ששגורה בפיהם והם לא ממש זוכרים את מצרים אלא הם פשוט חוזרים על טענת דור הוריהם שיצאו ממצרים.
אולם הפעם הם לא נענשים על כפיות טובה אלא מי שסופג את העונש במקרה הזה הם המנהיגים על שינוי מסוים בהפעלת הנס שנועד לחנך את העם בשעת קבלת המים.
משה ואהרון שהיו אמורים לדבר אל הסלע הכו אותו במקל על מנת שיוציא מים ולכן נענשו בכך שלא יזכו להכניס את בני ישראל אל ארץ ישראל.
זהו גזר דין שהוא סופי בהחלט ולא ניתן לשינוי ולכאורה היינו יכולים להבין אם משה ואהרן היו כועסים על כך ומשנים את דרך התנהגותם כמנהיגים שמסיימים את השלטון שלהם בקרוב, אך להיפך, הם ממשיכים לעמוד בראש העם עד שתגיע השעה שלהם להחליף את ההנהגה, הם יחפשו בעצמם וימצאו מחליפים ראויים שימשיכו את ההנהגה הראויה לעם ישראל.
משה ואהרן מלמדים אותנו שהם מעולם לא ראו עצמם כשליטי העם וגאוותם לא עלתה לרגע, אלא הם תמיד שימשו כשליחים של ה' שמבצעים את תפקידם בעולם הזה.
הם בעלי תפקיד שזה עתה הגיע העת להודיע להם שסיימו את דרכם ובקרוב יתבקשו להחליף אותם, אולם העם עצמו, שהוא "הפרויקט" המיוחד של ה' ימשיך לפעול ולעשות גם עם שליחים הבאים של ה'.
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם