פרשת השבוע, פרשת "שלח לך", ידועה בשם פרשת המרגלים, אולם מקריאה של הפרשה נראה שהנשיאים שנשלחו לתור את הארץ כלל לא קיבלו את הכינוי מרגלים.
לאורך הפרשה משתמשת התורה דווקא בפועל "תור" ולא "רגל".
המלבי"ם בפירושו במקום מסביר את ההבדלים בין שני הפעלים האלה.
ישנם שני סוגי מרגלים: הראשון הוא מרגל שנשלח על ידי כל העם שמבקשים מקום לחיות בו והמרגל נשלח לתור את אותו המקום כדי לבדוק את טיבו.
השני הוא מרגל שנשלח בפעם השניה, לאחר שהעם הסכים להתיישב במקום ועל המרגל הזה לבדוק היכן מקומות התורפה (הלא מבוצרים) שמשם כדאי להיכנס ולכבוש אותו.
ההבדל בין המרגלים הוא שהראשון תר כי הוא מבקש את הטוב והשני הוא מרגל כי הוא מחפש את ערוות הארץ.
ישנם מספר הבדלים בין השליחויות הללו: האחד הוא שאת השליחים התרים ישלח כל העם כי זה נוגע לכולו, לעומת המרגלים שאותם ישלח רק שר הצבא מפני שזה נוגע רק לו, ואת תשובת המרגלים יסתירו מכל העם כדי שלא יגלה את סודות המלחמה.
השני הוא שאם צריך לתור את הארץ ישלחו נציג מכל שבט כי כל שבט רואה את הטוב מזווית הראיה שלו ומהמקום בו הוא עתיד להתיישב, לעומת מרגלים שנשלחים לראות את ערוות הארץ ואז שר הצבא ישלח מרגל אחד או שניים עבור כל העם.
השלישי הוא שאם שולחים שליחים לתור ולבדוק נשלחים דווקא אנשים חשובים כנשיאי שבטים כדי שתהיה אמינות בדבריהם אל כל השבט והעם ולא כך הדבר אם שולחים מרגלים שרק צריכים לחפש את ערוות הארץ ואז אפשר לשלוח אנשים פחותים מכך כפי ששלח יהושע ולא העם שלח, ושלח אותם בשקט רק שני אנשים ולא הודיע את שמותם.
נשיאי השבטים בפרשתנו חטאו לתפקידם ולשליחותם והפכו עצמם מתרים למרגלים. הם היו צריכים לראות רק את טובת הארץ אך הם התעקשו לראות דווקא את הרע. הם על דעת עצמם שינו את ייעוד השליחות וגרמו להחלשת רוח העם.
כשאנו מקבלים משימה עלינו לעשות אותה על פי מה שהתבקשנו ולא לנסות למצוא ולחפש דברים אחרים שלא היו בבקשה הראשונית שיכולים לגרום למשהו שלילי.
עלינו ללמוד ממעשה המרגלים כיצד לנהוג ולפעול(או כיצד לא לפעול) בשעת ביצוע מטלה שהוטלה עלינו.
שבעז"ה נזכה למלא שליחותינו בעולם כרצון ה'
שבת שלום ומבורך!
תודות: לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם