בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט חייב מחסן לפצות יבואן בגין נזק שנגרם לפלטות עץ מיובאות שאוחסנו במחסן תחת כיפת השמיים ולא במקום מקורה.
בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי סטנדרט ההתנהגות הסביר ממחסן מחייב לאחסן את העץ במקום מקורה ומשלא עשה כן, המחסן התרשל בתפקידו וחייב לפצות את היבואן.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן ייבא בחודש אוגוסט 2010 פלטות עץ מברזיל, כאשר הסחורה הייתה מיועדת לייצור רהיטים. הסחורה נפרקה במחסן, כאשר מחציתה נמכרה ללקוחות ומחציתה נותרה במחסן. היבואן טען כי החלק שנותר במחסן נפגע בשל אחסנה לקויה, והדבר נודע לו כאשר מכר את הסחורה ללקוח שסירב לקבלה בטענה כי היא פגומה לאחר שעמדה בשמש.
היבואן טען כי המחסן התרשל בתפקידו בכך שאחסן את הסחורה בחצר חיצונית כשהיא חשופה לקור, לחום ולגשם. לפי חוות דעתו של שמאי מטעם היבואן, הוערך הנזק בסכום של כ- 58,000 ש"ח, ובנוסף לכך תבע היבואן אובדן רווחים, הוצאות הפריקה ושכר טרחת השמאי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
המחסן הכחיש את כל טענות היבואן מלבד העובדה שהסחורה אוחסנה במחסניו. כך, טען המחסן כי הסחורה אוחסנה במחסן מקורה וכי כל נזק שנגרם לה, נגרם לאחר הוצאתה מהמחסן.
דיון והחלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי על היחסים דנן חל ס' 1(ג) לחוק השומרים, תשכ"ז-1967:
"השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר".
בית המשפט קבע כי המחסן הינו "שומר שכר", אף שפעולת השמירה היא טפלה לפעולה העיקרית- והיא האחסנה. בית המשפט חזר על הלכות קודמות לפיהן שומר שכר שהוא מחסנאי נדרש לנקוט את כל האמצעים הסבירים לשמירת הסחורה, ובמקרה של רשלנות, שלו או של עובדיו, שגרמה לנזק, יהיה עליו לפצות את הבעלים, ואולם אם הנזק, למשל גניבה, אירע מבלי שהייתה רשלנות מצד השומר (או עובדיו), לא יישא באחריות. בדומה למוביל פרטי, נטל ההוכחה על המחסנאי להראות שלא התרשל.
בית המשפט קבע כי הסטנדרט הראוי לאחסון סחורת עץ הוא במחסן מקורה שלא חשוף לפגעי מזג האוויר, ואולם במקרה הזה המחסן לא הצליח להוכיח כי אחסן את הסחורה במקום מקורה, ולכן התרשל.
לעניין הוכחת הנזק, קבע בית המשפט כי חוות הדעת שהוגשה מטעם היבואנית לא נסתרה שכן המחסן לא הגיש חוות-דעת נגדית.
לגבי הנזקים הנוספים שמעבר לנזק הישיר, כגון הפסד רווחים וכו', נדחתה התביעה בהיעדר הוכחה.
לכן, התביעה התקבלה בחלקה, והמחסן חויב לשלם ליבואן סך של כ- 58,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 13,000 ש"ח.
[ת"א (שלום באר שבע) 18232-04-11 עאדל עיסא למסחר בע"מ נ' שלומי אחסנה בע"מ ואח', פסק-דין מ-30.12.14, השופטת עירית קויפמן. ב"כ הצדדים: ליבואן - עו"ד אמג'ד דעאס. למחסן - עו"ד חנוך דרך ארליך].