משלחים בינלאומיים נשכרים על ידי לקוחותיהם לצורך טיפול בשינוע סחורות מנקודה אחת לנקודה שניה. לעיתים, תוך כדי ביצוע תפקידו מבצע המשלח הבינלאומי מטלות נוספות עבור הלקוח, מעבר לעניין השינוע. נשאלת השאלה, האם המשלח הבינלאומי נושא באחריות למתן השירותים הנוספים במידה ואלה לא צלחו לשביעות רצון הלקוח?
בסקירה זו נביא מקרה בו בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע קיבל תביעה כנגד משלח בינלאומי אשר התחייב לטפל בהשבת מע"מ יצוא בגין טובין שנרכשו באנגליה והובלו לישראל.
עובדות המקרה:
תושבת ישראל אשר התחתנה באנגליה ביקשה להוביל את המתנות שקיבלה בחתונתה לישראל ("היבואנית"). לצורך כך, התקשרה עם משלח בינלאומי וביקשה ממנו שירות נוסף של טיפול בהחזרת מע"מ ששולם באנגליה בגין המתנות.
היבואנית העבירה למשלח הבינלאומי את רשימת המתנות ומחיריהן, ונאמר לה על ידי המשלח שכדי לתבוע את החזר המס, עליה לחכות שהמשלוח יגיע לארץ.
כשהגיע המשלוח לארץ, המשלח ביקש מהיבואנית למסור לו את החשבוניות המעידות על המע"מ ששולם באנגליה. היבואנית הופתעה שכן לדבריה דבר זה לא נאמר לה בעת שהתקשרה עם המשלח, אך למרות זאת היא הצליחה לספק חלק מהחשבוניות.
בהמשך, דרש ממנה המשלח שהחשבוניות יציינו את העובדה כי ניתן לקבל החזר מס בגינן והיבואנית השיגה מספר חשבוניות כאלו. בשלב זה המשלח הפנה את היבואנית לרשויות המס באנגליה, וצירף תעודת יצוא. לאחר שלדברי היבואנית היא הגישה את המסמכים לרשויות המס באנגליה, נטען בפניה כי תעודת היצוא לא נשאה את כל הפרטים הדרושים ולכן זו אינה הוכחה מספקת ותביעתה להחזר מע"מ נדחתה, והיא הגישה תביעה נגד המשלח לפיצוי בגין סכום המע"מ ובגין עוגמת נפש, בסך הכל כ-8,000 ש"ח.
פסק הדין:
בית המשפט קיבל את תביעת היבואנית באופן חלקי, וקבע כי הוכח באימייל שכתב המשלח כי הוא התחייב שיוכל לטפל בניירת הכרוכה בהחזרת המע"מ. בית המשפט קבע כי המשלח פעל בחוסר מקצועיות לגבי נושא שבו לא היה לו ניסיון מספיק, אם בכלל, תוך שהתחייב לבצע יותר ממה שמסוגל היה לבצע בפועל.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע שהיבואנית לא תהיה זכאית למלוא סכום הפיצוי שתבעה, וכי יש לקחת בחשבון גם את התנהלותה, ולמשל את העובדה כי לא הסבירה מדוע המתינה חמישה חודשים מהמועד שהטובין הגיעו לישראל ועד שהחלה להתכתב עם המשלח, וגם לא הוכיחה שניסתה לקבל את החזרי המע"מ בעצמה מאנגליה.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט חייב את המשלח לפצות את היבואנית אך זאת בגין בחלק מסכום המע"מ שנתבע- כ-4,500 ש"ח, וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך 700 ש"ח.
[ת"ק (באר שבע) 31881-07-14 , פסק-דין מיום 30.12.14].
הערות:
במקרים אחרים שעלו לדיון, מתח בית המשפט קו הבחנה ברור בין תפקיד לוגיסיטי לבין תפקיד של יועץ, ופטר את המשלחים/סוכני המכס מאחריות בגין ייעוץ.
לדוגמא, בשנת 2008 התעורר מקרה בו יבואן תבע גורם אחר בשרשרת הלוגיסטיקה- סוכן מכס, בטענה של רשלנות בייעוץ בנוגע למקור אירופאי של סחורה. רשות המכס שלחה תעודת מקור של היבואן לאימות בדיעבד והתברר כי הטובין לא עומדים בכללי המקור ולפיכך נדרש היבואן לשלם גרעון מכס של 800,000 ש"ח. היבואן טען כי תפקידו של סוכן המכס היה לייעץ לו בכל הנוגע לשלב היבוא, וכי סוכן המכס התרשל בכך שלא ייעץ לו לשמור מסמכים רלוונטיים למשך שנים למקרה שיתבצע אימות בדיעבד של מקור הסחורה. כמו כן, טען היבואן כי סוכן המכס היה צריך להתריע בפניו כי קיימת סכנה שיבוצע אימות ולהדריך אותו כיצד עליו להתנהג בזמן אמת כדי להיערך לאותו אימות.
בית המשפט פטר את סוכן המכס מאחריות וקבע כי אין זה מתפקידו להתריע מפני סכנות כגון מעשי מרמה של הצד המוכר שכן במצב כזה יידרש הסוכן להתריע גם מפני סכנות נוספות כגון אי אספקה של הסחורה, אספקת סחורה פגומה וכיו"ב [ת.א (שלום ירושלים) 10456/02, פסק-דין מיום 30.4.08]
במקרה אחר, נדחתה תביעת יצואן נגד משלח בינלאומי שלפי הטענה נתן ייעוץ שגוי לגבי מילוי מסמכים. בית המשפט קבע באותו מקרה, כך:
"השירותים המוצעים על ידי ... הם שירותי משלוח (ייבוא או ייצוא), כאשר במסגרת הסכם השירות יש ללקוח אפשרות לרכוש שירותים נלווים נוספים, ובהם ביטוח, שירות של עדכונים על מצב המשלוח בזמן אמת והסדרי תשלום באשראי מראש לגבי עלויות שקשורות בביצוע המשלוח (עלויות מכס, מע"מ וכיו"ב). לא מצאתי שהסכם השירות מפרט כי ... מספקת ללקוחות גם שירותים של ייעוץ והנחיות לעניין דרישות מכס או דרישות דומות אחרות לגבי משלוחים ספציפיים, משמע שהשירות הבסיסי שמציעה ... ושאותו רכשה התובעת, מתייחס לביצוע העברת המשלוח בלבד".
[ת.א. (שלום חיפה) 4936-07-11 , פסק-דין מיום 11.3.14, השופטת תמר נאות פרי].
החלטה זו של בית המשפט לתביעות קטנות שלגביה נכתב מאמר זה, סוטה, לכאורה, מהחלטות קודמות אשר נטו לצמצם את הגדרת התפקיד של המשלחים הבינלאומיים וסוכני המכס, ולא להטיל עליהם גם חובות של יועצים.
אולם, נדמה כי מקרה זה שונה מבחינת נסיבותיו ממקרים קודמים בכך שהמשלח נטל על עצמו באופן פוזיטיבי התחייבות נוספת, והבטיח שיוכל לטפל עבור מזמין השירות גם בהשבת המיסים שהוטלו על הטובין במדינת היצוא. בית המשפט אשר בחן את נסיבות המקרה והתנהלות הצדדים, קבע לפיכך שהמשלח נשכר והתחייב לבצע תפקיד נוסף ולכן הוא נושא באחריות לעניין זה.