כיון שהעץ הוא חומר חי ויש לו נטיה להתפשט ולהתכווץ בתנאי יובש ולחות, הוא עלול להתבקע כאשר הוא נחתך בגושים גדולים. כדי למנוע התבקעות זו, חותכים את העץ לרצועות צרות יחסית, ומדביקים אותן זו לזו. החיתוך וההדבקה נותנים לעץ את מירב ההתפשטות וההתכווצות לו הוא זקוק.
בחירת גווני העץ וצורת חיתוכו לפרגולה משמעותיים למראה הסופי, אולם בנוסף לכך גם צורת הדבקתו משפיעה באופן ניכר. חיבור הקורות יכול להיות נסתר בצורה שבקושי ניתן לראות את החיבור בין הקורות, ומאידך, ניתן לחבר את הקורות בצורה שמדגישה את החיבורים ומעניקה אפקט "ראשוני" יותר. פרגולת עץ מלא, היא פרגולה העשויה מסגרת וקורות עץ. מדובר בפרגולות בעלות מראה "כפרי".
בכל סוגי הקורות עוברים העצים טיפולים ועיבודים שונים. טיפולים אלה יכולים לשנות, לעיתים עד לבלי הכר, את מראה העץ המקורי ולהעניק לו מראה ואופי שונים לחלוטין, כמו פרגולה צבועה בצבע לבן. כך למשל, קורות לפרגולה העשויות עץ אורן, הקורות עוברות תהליכים של שינו הפיגמנטים, לאחריהם ניתן לצבוע אותו כך שיתמלאו פרחיו בלבד בצבע. הבוק יכול להצבע במספר שכבות צבע ולהפוך את מראהו למראה "כפרי", "שורשי" יותר. המייפל, שהוא בעל נטיה לצהבהבות, יכול לקבל מראה "מיושן", וכן הלאה.
אולי בגלל שזהו חומר חי וטבעי, אולי בגלל שעץ מציע המון אפשרויות עיצוביות שחומרים אחרים מוגבלים בהן, עבודה בעץ היא למעשה יצירה, כמעט פיסול, והעוברים בו מנהלים איתו דיאלוג, נקשרים אליו, מפתחים אליו רגשות ומתייחסים אליו בחום ואהבה.
בעץ אין פוזה, הוא חומר חי, נושם, משתנה, מזדקן, מקבל יופי וסדקים בדיוק במו אנשים. זהו חומר אמיתי שאינו מנסה להתחזות למשהו אחר, חומר חם ושורשי, יש לו אמירה, נוכחות, אופי. בכל פעם שאתה עובד איתו יוצא משהו אחר. פרגולה מעץ מלא מקנה תחושה ביתית חמה ומגוננת, שהיא שאיפתו העיקרית של כל בית. היא משדרת אווירה של מותר, של בסדר, אפשר להתרפק עליה, לשבת בה בכל צורה: בכסאות פלסטיק, בכורסאות מעור, ערסל מבד, בצד, באמצע ואם אחת הקורות חוטפת מכה לא קרה שום אסון. פרגולה מסיבית נותנת הרגשה שהכל נכון, אפשר להדליק מנגל, אפשר לעשות בה מסיבה, להתנדנד על הכסא, שום דבר לא יהרוס ולא יקלקל אותה. להיפך, השריטות והמכות הנגרמות בתוצאה מהשימוש בה, רק מוסיפות למראה.
למי שיוצר ועובד בעץ יש תמיד עניין, בזמן העבודה בו הוא מתפוצץ, נסדק, מקבל סימנים. צריך להתייחס אליו ולטפל בו במעט באופן אנושי. כשעובדים בעץ הולכים עם החומר ובבל שלב מרגע שאתה מתחיל לעבד אותו, יש לו מראה אחר, צריך להחליט לפי הצרכים איך לעבד, להדביק וללטש לפי המראה הרצוי ולכן כל רהיט, פרגולה או דק נראה בסופו של דבר אחר. פעם יש לו ציורים כאלה ופעם אחרים, פעם הוא כהה ופעם הוא בהיר. אותו סוג עץ עצמו יכול להראות שונה, הכל תלוי בעיבוד וברמות גימור שונות שבסופו של דבר יפיקו תוצאה שונה לחלוטין. העבודה בעץ היא עבודה עם משהו חושני, מספר ומריח. עץ ומתכת הופכים בסופו של דבר לענתיקות, ופרגולה מעץ מלא עוברת מדור לדור.