קדם משפט - הליכים, סמכויות, פלוגתאות, מינויים ופשרות

קדם משפט - הליכים, סמכויות, פלוגתאות, מינויים ופשרות

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה בפקולטה לניהול – מנהל עסקים באוניברסיטת חיפה לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

שיעור מס' 4

קדם משפט הינו הליך מקדמי הבא לברר את העניינים הטכניים שבסדר הדין, טרם הגשת ושמיעת הראיות. זאת, על מנת להפוך את הדיון ליעיל, תכליתי, ברור ומהיר. ההליך מתקיים בפני רשם או שופט, לאחר הגשת כתבי הטענות, והוא מחייב את כל בעלי הדין בנוכחותם.

בקדם המשפט עוסק השופט או הרשם בבקשות מקדמיות, בצווים זמניים, גילויי מסמכים (גילוי כל החומר הנדרש לשם דיון בתיק), מתן תשובות על שאלונים, גישורים, בוררויות פשרות ופלוגתאות שעלו וקיימות בין בעלי הדין לדיון.

קדם המשפט יכול להתקיים לאורך כמה ישיבות ובסיומם נקבע התיק לדיון. כאשר הוא מוכן לשמיעת הראיות, נקבע התיק למועד ההוכחות. הליך זה יסתיים בעריכת פרוטוקול המגלה מהן הפלוגתאות הדרושות להכרעה במשפט.

פרק י"ג (סעיפים 140 עד 150), לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1994, עוסק בנושא קדם המשפט כדלקמן:

תקנה 140 עוסקת בסמכות להורות על קדם המשפט במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין, כפי שעולה בתקנה בזו הלשון:

"ראה שופט כי בתובענה פלונית שהוא עומד לדון בה, או ראה נשיא או סגן נשיא של בית משפט כי בסוג פלוני של תובענות, מן הראוי להקדים למשפט בירור של נושא הריב ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין - רשאי הוא להורות על קיום קדם-משפט בפני שופט או בפני רשם שהוא שופט (להלן - שופט בקדם-משפט)."

סמכויות השופט נקבעו בסעיפים 147-143 לתקנות כאשר התקנה המובילה הינה תקנה 143:

תקנה 143 עוסקת בסמכות השופט בקדם משפט, כאשר לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין.

כפי שעולה בפירוט ב- 10 תתי סעיפים בזו הלשון:

"בקדם-משפט או לצרכי קדם-משפט מוסמך שופט:

(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לעניין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;

(2) להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם, הודעות לצד שלישי ומתן הוראות לבירור תובענה שהוגשה על דרך הודעה לצד שלישי;

(3) להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים;

(4) ליתן סעד זמני;

(5) להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו או שעובדה שבמחלוקת תוכח על ידי תצהיר, בין אם הוגשו כבר תצהירים אחרים בעניין זה ובין אם לאו, וכן רשאי הוא להורות כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד, על אף האמור בתקנה 158; לא הגיש בעל הדין תצהיר כאמור, יחולו הוראות תקנה 168(ב);

(6) לקבוע, אחרי בירור עם בעלי הדין, את דרכי הוכחת הטענות ואת כשרותן של הראיות, לרבות הוראות בדבר מתן עדות בתעודה של עובד הציבור, תעודה ציבורית, חוות דעת של מומחה או תעודת רופא כמשמעותם בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, במקום עדות בעל פה וכן להורות על גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט העתיד לדון בעניין או מחוץ לתחום המדינה;

(7) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט, וכן את העניינים שיתבררו בנפרד;

(8) לסלק תביעה על הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנות 100 ו-101;

(9) ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה;

(10)  להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו."

תקנה 147 עוסקת בבעלי הדין המוזמנים לקדם המשפט. מהתקנות עולה כי דינו של בעל דין שלא התייצב לקדם משפט, כדין בעל דין שלא התייצב לבירור המשפט עצמו. לא התייצב הנתבע, רשאי התובע להוכיח את תביעתו שלא במעמד הנתבע ולקבל פסק דין. לא התייצב התובע, תימחק או תידחה התובענה. לא התייצבו שני בעלי הדין, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת התובענה או על דחיית מועד הדיון.

תקנה 148 עוסקת בעדות, הודעה והחלטה בקדם משפט, כפי שעולה בזו הלשון:

"עדותו והודעתו של בעל דין שנרשמו בקדם-משפט והחלטות השופט בקדם-משפט דינן כדין עדות, הודעה והחלטה במשפט".

תקנה 149(א) עוסקת בתוצאות וההכרעות בקדם המשפט, כפי שעולה בזו הלשון:

"ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

תקנה 149(ב) עוסקת בבקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם המשפט ולא הביאה, כפי שעולה בזו הלשון:

"לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

תקנה 150 עוסקת בסיום קדם המשפט וקביעת תאריך לדיון כפי שעולה מהסעיף בזו הלשון:

"נסתיים הקדם-משפט, ייקבע תאריך לדיון."

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה בפקולטה לניהול – מנהל עסקים באוניברסיטת חיפה לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net