על פי כללי המנהל, הבאים לידי ביטוי גם בחוזה המשבצת (דו צדדי או תלת צדדי), כאשר נפטר הורה שהוא בר רשות ואין לו בן זוג, הזכויות עוברות לבן הממשיך.
לצורך מינוי 'בן ממשיך', על ההורים (בעלי הזכויות במשק) והבן הממשיך המיועד לפנות לאגודה החקלאית, לסוכנות היהודית ולמנהל מקרקעי ישראל ולבקש את מינוי הבן כ 'בן ממשיך', כאשר מינוי 'הבן הממשיך' מושלם עם קבלת אישור המנהל.
מינוי 'בן ממשיך' הנו פתרון זול ופשוט, לכאורה, לביצוע העברת זכויות במשק החקלאי לדור ההמשך, ומינוי בן ממשיך מבטיח אף, כי המשק החקלאי יישאר בתוך המשפחה ויועבר מדור לדור.
יחד עם זאת, מינוי הבן הממשיך, במקרים רבים, נובע מאינטרסים אחרים של בעלי הזכויות במשק החקלאי כדוגמת: בניית בית נוסף בתוך המשק בסמוך לבית ההורים, צירוף הבן כחבר אגודה וכיו"ב, כאשר לבעלי הזכויות במשק החקלאי אין כל כוונה אמיתית לקבוע מסמרות באשר לזהות יורש המשק לאחר פטירת ההורים.
רבים המקרים בהם ההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי אינם מודעים, כי הליך המינוי הבן הממשיך הנו התחייבות חוזית בלתי חוזרת, וכי ביטול המינוי הנו הליך מסובך, ולעיתים בלתי אפשרי.
אמנם, עצם מינוי "הבן הממשיך", אינה מעניקה לו זכויות קנייניות במשק החקלאי, ואולם, זכויות ההורים במשק מוגבלות, ונטלת מהם הזכות הקניינית הנהוגה בנכסי נדל"ן רגילים.
להלן נפרט מקצת ההגבלות המוטלות על בעל הזכויות במשק עם השלמת מינוי 'הבן הממשיך'.
- בעל הזכויות במשק אינו יכול לקבוע לעניין חלוקת העיזבון (והמשק בתוכו) בין ילדיו/היורשים, שכן הבן הממשיך הוא זה שיורש את המשק.
כך לדוגמא, ההורים מנועים, עוד בחייהם, מלהגיע להסכם בין היורשים באשר לירושת המשק החקלאי (עסקה של ירושת אדם בעודו בחיים אפשרית במקרה של משק חקלאי מאחר והמשק אינו מהווה חלק מהעיזבון).
- בעל הזכויות במשק החקלאי אינו רשאי למכור את המשק, אלא בכפוף לשמירת זכויות הבן הממשיך.
כך לדוגמא, בעל זכויות במשק שמעוניין לעבור ולהתגורר בבית אבות, וזקוק לשם כך לכספים רבים, אינו רשאי למכור את המשק תמורת כסף/סכום אשר ישמש אותו במגוריו בבית האבות.
- בעל הזכויות במשק חקלאי אינו רשאי, בדרך כלל, לשעבד את המשק, אלא בהסכמת הבן הממשיך.
כך לדוגמא, בעל נחלה אשר מצוי בקשיים כלכליים ומעוניין לשעבד את הנחלה וליטול הלוואה בכדי לקיים עצמו בכבוד ולספק את מלוא צרכיו, תלוי בהסכמת הבן הממשיך לשעבוד המשק.
- אחת הסיבות למינוי הבן הממשיך נעשה, במקרים רבים, כדאגה לעתיד ההורים, ועל כן, הבן הממשיך מתחייב לארח להוריו לחברה, לסייע להם ככל ויידרש ולסעוד אותם לעת זקנה.
ואולם, במקרים רבים, לאחר שמינוי הבן הממשיך הושלם, הבן הממשיך מתנער מהתחייבויותיו, וההורה נותר בודד, גלמוד וערירי מבלי יכולת ממשית להחזיר את הגלגל לאחור.
יתר על כן, רבים המקרים בהם ה'בן הממשיך' מתנהג באכזריות, באגרסיביות ובנבזות כלפי הוריו, לרבות שימוש בכל זכויותיהם באגודה (למשל בדיבידנדים), לרבות שימוש בשטח המשק לצרכיו האישיים מבלי לשלם להוריו, ולרבות מקרים בהם הבן ממשיך פועל כנגד הוריו משפטית ומעקל להם חשבונות בנק, חסכונות וכיו"ב, וההורים נטולי יכולת לבטל את מינויו כבן ממשיך ולמנות תחתיו ילד אחר שידאג להם ולמחסורם, למעט במקרים חריגים.
- במושבים רבים תקנון האגודה קובע, כי עם קבלת הבן הממשיך לחברות ניטלת מההורים זכות החברות והתנהלותם באגודה מתבצעת באמצעות הבן הממשיך.
סיכום - מינויו של בן ממשיך, מהווה, הלכה למעשה, הצהרת ההורים על העברת זכויותיהם במשק ל'בן הממשיך', ובכך ניטלת מהם, פעמים רבות, הזכות והאפשרות להחליט על נכסיהם באופן עצמאי.
מינויו של הבן הממשיך מגביל את היכולות הכלכליות של ההורים, מחד, ואת האפשרות לקבוע ו/או לשנות את ההחלטה על זהות יורש המשק בעתיד, מאידך.
בטרם מחליטים בעלי הזכויות במשק החקלאי למנות את בנם כבן ממשיך, ראוי וכדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני מושבים אשר יבהיר להם את השלכות המהלך, ואשר יציג בפניהם דרכים ופתרונות נוספים וחלופיים שאינם מגבילים את ההורים ואת זכויותיהם במשק, ואינם יוצרים יחסי תלות ארוכי טווח בין ההורים וילדיהם.