ביקורת: "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ" – גיבוריו של צ'כוב נולדים מחדש ומחפשים את זהותם בקומדיה נשכנית – תיאטראות חיפה והקאמרי
מאת חיים נוי
"וניה,סוניה,מאשה ושפיץ" הם גיבורי הקומדיה הנשכנית שרקח המחזאי כריסטופר דוראנג הדולה ממחזותיו של צ'כוב את גיבוריו ושוזר בהם רוח חדשה ועכשווית, עם הרהורים לגבי חייהם ואהבותיהם. ההצגה המועלית במשותף על ידי תיאטראות חיפה והקאמרי היא מעניינת, קולחת ברובה, ומבוצעת בידי להקת שחקנים מוכשרת המעניקה לצופים רגעי נחת תיאטרליים.
העלילה עוסקת באח ואחות המתגוררים בביתה של אחות נוספת שלהם, שחקנית מפורסמת, הנוחתת יום אחד לביקור קצר, מאובזרת בחתיך התורן שלה, הצעיר ממנה בשנים רבות. לגיבורי המחזה הוענקו שמות גיבוריו של צ'כוב שהיו חביבים על הוריהם שוחרי התיאטרון והספרות. בעצם לכל המשתתפים שמות השאולים מהעולם הספרותי הזה, למעט בן הזוג הצעיר המתהדר בכינוי שפיץ, אולי להעיד על סגולותיו . לעלילה חודרת נינה שבאה לבקר את דודיה הגרים בשכנות והיא מעוניינת להכיר את השחקנית הנודעת וגם להתקרב אל חיי הזוהר והתיאטרון. בתוך הקלחת ההזויה מתרוצצת עוזרת הבית קסנדרה, מעין מכשפה שכל פליטות הפה שלה מתגשמות והיא שמנווטת את ההצגה אל גורלה.
שפיץ המפגין את גופו השרירי חומד את קרבתה של נינה, הנערה השכנה, למגינת ליבה של מאשה בת זוגו העכשווית. מאשה כלל אינה יודעת מה צפוי לה בהמשך. בין לבין מהרהרת מאשה על מכירת הבית בו שוכנים אחיה, סוניה ווניה, ממש כמו בסיפור של צ'כוב על הדוד וניה.הסוף מתאזן כמובן בין היתר בזכות העוזרת ההזויה והשלווה חוזרת למשכנם של בני הבית.
משה נאור הצליח לביים הצגה מעניינת , נינוחה, מוקפדת ומרתקת, בזכות השחקנים המוכשרים אנו מתענגים על קומדיה רווית הרהורים על מהות החיים והיחסים המשפחתיים. ההצגה היא קולחת לרוב, אם כי ישנם לעיתים פרקי זמן שראוי היה להחישם.
רמי ברוך הוא וניה ומשחקו הוא נפלא ומענג.
אודיה קורן מגלמת את סוניה והיא מגישה משחק מלבב, מקצועי ומשובח.
ענת וקסמן מגלמת את מאשה השחקנית ומשחקה הוא כליל השלמות, נופת צופים, מקצועי ומעולה.
שפיץ הוא גל אמיתי, חתיך הורס, המפגין חיטובי גוף וריבועים, לרוב בתחתונים ויש לו גם הישג שלא רואים כמותו: לבישת מכנסי ג'ינס בלי עזרת ידיים. בענטוזי גוף בלבד. גל הוא שחקן טוב מאוד.
דנה מיינרט היא נינה והיא מוצלחת, מוכשרת מאוד ובעלת פוטנציאל תיאטרלי רב.
מי שגונבת את הצגה היא תיקי דיין כעוזרת הבית המטורללת ואולי בעצם היחידה שרואה את האמת . תיקי היא גברת התיאטרון, בעלת יכולת משחק מצוינת.
הנוסח העברי של רבקה משולח הוא קולח, עכשווי ורהוט.
סשה ליסיאנסקי עיצב את התפאורה הנאותה והיפה שמלווה אותנו לכל אורך ההצגה, חדר האורחים בבית המשפחה.
אורן דר עיצב תלבושות מוצלחות ויפות מאוד. רונן לוין עיצב את התחפושות היפיפיות.
חני ורדי אחראית לתאורה הראויה. אורי וידיסלבסקי אחראי לעיבודים המוזיקליים הנעימים.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.