ביקורת: " הפושעים החדשים" – השיטה הכלכלית החדשה של עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי – קומדיה שנונה ומבדרת על המקצוע העתיק בעולם כשהוא מגיע למשפחה מהוגנת השרויה במשבר כלכלי
מאת חיים נוי
"הפושעים החדשים" היא קומדיה קלילה ומבדרת שרקחה עדנה מזי"א, כתיבה ובימוי, אודות שיטה כלכלית חדשה ליציאה ממשבר במשפחה מהוגנת והעולה בימים אלה בתיאטרון הקאמרי. זו היא הצגה חסרת יומרות ושנועדה לבדר ולספק עונג תיאטרלי קליל לימות שלהי הקיץ החמים.
מזי"א הצליחה ללהטט עם להקת שחקנים מוכשרת בראשות סנדרה שדה הנפלאה ורבקה מיכאלי שגונבת את ההצגה בדמות הסבתא האלצהיימרית, שכנראה היא האדם הרציני היחיד בעלילה.
הצגה עם רעיון דומה "הכול בגן", כבר הועלתה אשתקד בתיאטרון באר שבע ושם מצאה בעלת הבית עיסוק צדדי ומפרנס כדי להקל על המצוקה התקציבית ועד מהרה היא מגלה שכל חוג חברותיה כבר שרוי עמוק בתחום הזה.
ההצגה הנוכחית מתבססת על רעיון דומה ועם טוויסטים שונים ומשונים עד לסוף הנכון לדעת החברה המהוגנת וכך אנו מוצאים את תחילת המחזה נפגש עם סופו באותו המקום שאליו הוא ראוי להגיע.
העלילה עוסקת במשפחת ספקטור שבתה שוהה בחו"ל לצרכי כתיבת ספר ומפעם לפעם, דהיינו כל הזמן, יונקת משאבים כספיים מהוריה לצורך קיומה. אנו נפגשים עם הבן הנשוי לאשתו חובבת הקניות עד שגם הם חווים יחסים משפחתיים עגמומיים. בבית שוהה גם הסבתא, ישישה לוקה באלצהיימר, העוסקת במשחקי טאבלט ילדותיים, אך הגיגיה הם בהחלט רציניים ובוגרים. אבי המשפחה מועסק בקרן משפחתית שירדה מנכסיה והוא ניצב בפני פיטורים ואם המשפחה, המנהלת את ענייני הבית ביד רמה ובאילוצי תקציב.
מריבה קטנה שגורמת לדורינה, בעלת הבית, לעזוב זמנית את הקן החם והלוהט, מוביל אותה לצפות בניסיון שוד של יצאנית. היא נחלצת לעזרתה ומניסה את השודד וכאן נכנסת הנערה המקצועית לתמונה ומציעה לדורינה הצעה עסקית שקשה לה מאוד לסרב לה, נוכח מצוקות העתים.
העסקה קורמת בשר ואפילו משגשגת ומתפתחת ודורינה מוצאת עצמה מנהלת בית בושת מהודר ובו נוטלות חלק מספר בנות במסווה של סדנת בישול. מכאן ואילך העלילה מתפתלת ויוצרת מצבי צחוק קלים עד לסיום המהוגן, לדעת המחזאית.
ההצגה היא קולחת ואין בה רגע דל. הטקסט שנון ומהיר, השפה חייה ועכשווית. יש מספר הברקות בימוי ודיאלוגים שנונים. סצנה זכורה במיוחד היא קטע החלום הספרותי של הבת הצעירה, במבי, שבה היא חוזה את כל עובדי המקום ולקוחותיהם יוצאים בריקוד קצבי וסוער.
סנדרה שדה מגלמת בהצלחה את דורינה, בעלת הבית המוצאת עצמה עוסקת בתחום חדש והזוי ומצליחה בו דווקא לא-רע. סנדרה היא חיית במה, תוססת ומקצועית ומשחקה הוא נהדר.
רבקה מיכאלי גונבת את ההצגה בדמות אנקה, הסבתא הלוקה במחלת אלצהיימר, אבל כנראה שהיא די צלולה בקלחת המטורפת שסביבה. מיכאלי היא שחקנית מופלאה ומקצועית. היא פרפורמרית שהבמה נתונה לחסדיה והיא מצליחה להפגין משחק מצוין.
אוהד שחר מגלם את אריה, אבי המשפחה ומשחקו הוא אמין, טוב מאוד וראוי לשבח. אוהד הוא שחקן מקצועי מוכשר מאוד.
רותי אסרסאי משחקת את נעמי, היצאנית שמציעה את העסקה לדורינה. רותי היא שחקנית מוכשרת ומשחקה הוא יפה, מקצועי וראוי.
ערן שראל מגלם את שמשון, אחד הלקוחות. הבמאית מנצלת את סגולותיו הגופניות של ערן כדי להפיק ממנו עוד קצת צחוקים, אם כי , לדעתי, הדבר קצת מוריד מערכו ולא כל כך מצחיק. ערן הוא שחקן משובח ומשחקו יפה מאוד.
רוני שיינדורף היא סיגל , אחת מהבנות והיא מגישה משחק נכון ויפה ושוזרת בו גם את יכולותיה המקצועיות כרקדנית מוכשרת.
מיכאל אלוני הוא עילאי, הבן הנשוי שלא באושר לשרית – תמר שם אור. מיכאל משחק כהלכה, ברור ואמין. תמר היא מוכשרת ונעימה ומשחקה הוא מוצלח.
יעל טל היא הבת במבי והיא מפגינה משחק נכון ונאות. נטע פלוטניק היא מיקי עוד אחת מנערות המקום ומשחקה הוא ראוי ויפה.
שהם שיינר ואסף גולדשטיין מגישים משחק אמין ומוצלח.
ערן עצמון עיצב את התפאורה היפה והפרקטית. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות יפות ונאות. אסף תלמודי אחראי למוזיקה המעולה. קרן גרנק עיצבה תאורה מוצלחת. שי סוזאנה אחראי לכוריאוגרפיה הנהדרת.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.