CFD = מוצר ביניים בין מניות וחוזים עתידיים הומצא בבורסה הלונדונית. מאחר ומה שמעניין את הסוחר זה ההפרש בין מכירה לקניה ולא המוצרים עצמם, החליטו בבורסה האנגלית לפתח מוצר הנקרא CFD שבאמצעותו אפשר לסחור מניות ולשים ע"ח רק 25% מערך הקניה/מכירה. הרשימה שניתן לסחור בה בדרך זו היא של רוב המניות הסחירות ביותר. זהו מנוף של 1:4. כלי זה כיום עובד בכל אירופה וגם קצת בישראל.
במשך הזמן גם החלו ברוקרים רבים להציע מוצרים נוספים בשיטה זו כמו זהב ב – CFD , ועוד. מציע החבילה קובע את יחס המינוף. מאחר ובארץ אי אפשר לסחור במדד המעוף עצמו תוך מנוף אלא רק במחיר מלא(או באופציות).
למניות אין תאריך פקיעה כל עוד החברה קיימת. אך בחוזים עתידיים יש הגבלת זמן.
חברות מסוימות מחלקות מהרווחים דיווידנדים לבעלי המניות. וכל בעל מניות מקבל על פי כמות המניות שלו את הדיווידנד. (תופעה זו הופכת פחות ופחות שכיחה עם הזמן, ואת הרווחים מקבלים בעלי התפקידים בחברה כבונוסים)
אם סוחר עשה SHORT על מניות שחילקו דיווידנד באותו פרק זמן, הוא צריך לשלם דיווידנד לקונה.
יש ברוקרים המוכנים למנף את הלקוחות שלהם תמורת ריבית מסוימת, על מנת שהלקוח יקנה מניות נוספות. הסוחרת הוותיקה רינת לזר מציינת כי בשנים 1999-2000 שהיו תקופת שיא ועליות, הברוקרים הלוו עד פי 5 מהסכום שהיה ללקוחות שלהם, וכשמניות צנחו, אנשים ירדו מנכסיהם כי לא יכלו להחזיר הלוואות. כתוצאה מתופעות כאלו הוציאו בארה"ב רשימת מניות שאסור היה להשקיע בהם בכספי הלוואה/אשראי מאחר והן מסוכנות ותנודתיות יותר מדי.
חוזים עתידיים
יש גם על מדדים. לאחרונה נכנס מוצר חדש בארה"ב שנקרא חוזים עתידיים על מניות. כלומר, יקבעו תאריך שבו אתה חייב לצאת מן העסקה. ההבדל הוא שבמקום לשים 3000$ על 100 מניות של מיקרוסופט למשל, אתה יכול לקנות זאת במינוף של 1:4. נקבעו 4 תאריכים: מרץ, יוני, ספט, דצמ. גודל חוזה = 100 מניות.
בתאריך הפקיעה לכל המאוחר חייבים לסגור פוזיציה. פה לא מדובר בהלוואה עם ריבית. המינוף פה הוא של הבורסה.
מדדים הוא מוצר מועדף בתחום זה כי מוכר יותר ויש בו סחירות גבוהה מאד. חוזים עתידיים ממנפים את הכסף באופן משמעותי.
במט"ח המינוף הוא הגדול ביותר. למשל, דולר אוסטרלי נסחר במינוף של 50,יורו במינוף של כ – 50, זהב – 100 אונקיות נסחר במינוף של 4:100 .
מדד דאו ג'ונס נסחר ב – 2 מודלים. חוזים רגילים וחוזי מיני. מאחר והמדד נסחר בנקודות ובבורסה החליטו שרירותית שכל נקודה = 10 $, ובמיני כל נקודה= 5$.
בבורסה הרגילה מי שרוצה לסחור ב-DJ צריך להפקיד 5400$ שזה אומר מנוף של 5:100. אותו מוצר במיני יחייב הפקדה של 2700$ - וזה אותו מנוף.
נניח שקניתי חוזה ב – 10000$. אני צופה עליה של 20%. הברוקר נותן לי הלוואה של עוד 10000$ ואני קונה כפול מספר חוזים. כלומר המינוף שלי גם כן גדל פי 2 (פחות הריבית ).
זהב – כל חוזה עלה 1650S לפני שבוע. היו לי 10000$ וקניתי 6 חוזים. היום המחיר הוא 1663. ההפרש 13$. כלומר הרווח שלי 13000X6=7800$. על השקעה של 10000$.
משמעות העניין היא שלא צריך המון כסף בשביל לסחור. עם זאת המינוף עוזר להרוויח את 100% התנודתיות, אך זה עובד גם בהפסד. ולכן חשוב להגן על ההשקעה ולחשב הסיכון, ולשים STOP. צריך גם לדעת באיזה מסגרת זמן אתה סוחר. מסגרת זמן פנימית – כלומר, תוך יומית שבה התנועות יחסית קטנות יותר מאשר במסגרת זמן ארוכה יותר.
מה שהכי חשוב הוא ניהול הסיכונים – זה הדבר החשוב ביותר.