ביקורת: "בית ברנרדה אלבה" – בית צבי –הפקה חדשהלמחזהו הנודע של לורקה בביצוע ייחודי ומרגש
מאת חיים נוי
ההפקה החדשה של "בית ברנרדה אלבה" ,אחד המחזות הנודעים והמופקים ביותר של המחזאי פדריקו גרסייה לורקה ,המועלית בבית צבי ברמת גן, מצטיינת בביצוע ייחודי, מעניין ומרגש.
הבמאי אבישי בן גל הצליח ללהטט עם נבחרת השחקניות המשובחת וההפקה היא מענגת, קולחת, בעלת אפקטים חזותיים והברקות בימוי.
לורקה היה משורר, מחזאי, צייר ומלחין ונחשב לאחד מהיוצרים המוערכים במאה ה-20. ב- 1936, בתקופת מלחמת האזרחים בספרד הוא הוצא להורג כנראה בשל היותו קומוניסט בדעותיו וגם בשל היותו הומוסקסואל. רק לפני 6 שנים חשף סרט על חייו, שלבני משפחתו היה יד בארגון הוצאתו להורג, כיון ששטמו אותו ואת הצלחותיו. ספריו נשרפו והוצאו מחוץ לחוק ורק חלק מהם נתגלה ופורסם בשנות הארבעים. חלק נוסף אותר ופורסם בראשית שנות ה-70.
"בית ברנדה אלבה" הועלה אין ספור פעמים ברחבי תבל, הופק לסרט והועלה פעמים רבות בישראל, בתיאטראות ובבתי ספר למשחק.
העלילה מספרת על כפר קטן בספרד של תחילת המאה העשרים. לאחר מותו של אבי המשפחה, מאלצת האלמנה ברנרדה אלבה את בנותיה להיות בתקופת אבל של 8 שנים וכופה עליהן להסתגר בבית ולעסוק רק בתפירה . היא רודה בהן ביד קשה ומדכאת כל רעיון של חופש וניסיונות לפלירטים עם גברים. היא מסכימה לארוסיה של אחת הבנות, אבל משליטה סדר בתשוקותיהן של הנותרות.
גם היד הקשה, לא שוללת את מאווייהן של הבנות וסדקים נפערים בעריצות של האלמנה הקשוחה עד לסיום הטראגי.
רבקה משולח אחראית לתרגום הברור והמדויק ואיה בן אשר אחראית לעיצוב התפאורה הפרקטית והיעילה. דולב ציגל עיצב תאורה מופלאה. אלה קולסניק אחראית לתלבושות התקופתיות היפות. רמי אוסרווסר אחראי למוזיקה המקורית , השמימית והענוגה.
יפעת אהרוני נהדרת בגילום דמותה של ברנרדה. היא מקפידה על שליטה נהדרת במשחק , פיה מפיק את הטקסט באורח מעולה. אין ספק כי היא שחקנית מצוינת ובעלת פוטנציאל משובח ביותר.
אייר שטיימן היא המשרתת הותיקה לה פונסיה. אייר מגלמת את התפקיד באורח מופלא ומשחקה הוא חוויה שלמשחק יפה ומושקע.
רעות פרחי מגלמת באורח יוצא מן הכלל את אדלה, הבת הצעירה , הנאבקת על אהבה בלתי ניתנת להגשמה. רעות מצטיינת בגילום התפקיד. היא אמינה, משחקה נעים ומצטיין ויש לה יכולות מדהימות.
יסמין לביא כמרטיריו , הבת הנכה והגיבנת היא טובה מאוד , משחקה קולח ואמין.
גילי גבל כמגדלנה משחקת יפה מאוד.
חן סלמן כפרודנסיה הזקנה מעניקה את הצביון הקומי למחזה ומפגינה משחק יפה וביצוע מעולה. התלבושת והאיפור שלה הם מוצלחים ביותר ומדמים אותה כהלכה לזקנה באה בימים.
רז אפשטיין כמריה, אמא של ברנרדה, סבתא הוללת, מבריקה בגילום התפקיד וזורה את האתנחתא הקלה של המחזה, אך עם זאת בביצוע מרגש.
עתליה זהבי כמשרתת מבצעת את התפקיד בצורה יפה מאוד, ישירה ומקצועית.
דנה אבידור כאנגוסטיאס, הבת שארוסה נגזל ממנה, מפגינה ביצוע מעולה.
תמר ווסר מצוינת בתפקיד אמליה. יש לה נוכחות בימתית מוצלחת, נאה וכישרונית מאוד..
ההצגה הזו כבר עלתה בעבר בבית צבי ואולם ההפקה הנוכחית היא שונה, ייחודית, מיוחדת ומרגשת מאוד. ייתכן שזוהי אחת ההפקות המוצלחות ביותר של המחזה.הצפייה מעניינת ומרתקת ומומלצת בכל פה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.