אזור גוש דן הינו אזור בו תעבורה רבה של אנשים וכלי רכב רבים.
אחת הבעיות המאפיינות אזור זה במשך שנים היא מצוקות החנייה הקשות בערים ובאופן בולט בעיר תל אביב עצמה. מעבר לפתרונות של כרטיסי חנייה וטכנולוגיה המאפשרת לשלום בדיוק על הזמן שחנינו המצוקה אמיתית היא במקומות חנייה, הן עבור הנכנסים למרכז עם רכבים ואף באזורים מסוימים עבור אלו המתגוררים שם ולהם רכב.
ניתן לומר ולהצביע שאחת מהבעיות הקושרות למצוקת החנייה במרכז הם בשל שטחים רבים המוגדרים כחניונים כשרובם כמובן בתשלום. עבור בעלי חניונים אלו מדובר בשטח מניב ממון מידי יום בצורה שיטתית שלא דורשת שום השקעה יוצאת דופן.במקומות מסוימים קיימים חניונים בעלי שטח מצומצם. בחניונים אלו מנסים למצות את השטח בצורה מקסימלית בהם אנשים המחנים בחניון משאירים את מפתחות הרכב אצל השומר זאת על מנת שינוע רכבם בתוך החניון למען מיצוי מקסימלי של שטחי החניה.מעבר לכך קיימים באזור המרכז ובאזורים אחרים בארץ חניונים רחבים יותר.
אלו מתפרשים על שטחים רחבים יותר ולפעמים כוללים מספר רב של קומות ובהם מאות עד אלפי מקומות חנייה. על אף התחושה שבשל כך שבחניונים אלו שטח רב לחניה יש רצון גם כאן למקסם את תכולת החניון בצורה מרבית. למול שטחי חניון קטנים בהם מתאפשר לשומר החניון למקסם את תכולתו, הדבר אינו כך כשמדובר בחניונים רחבי ידיים.
כיום מצויות בשוק מערכות לניהול חניון. מערכות אלו הן עצמאיות ללא התערבות יד אדם. מערכת לניהול חניונים נעזרת במערכת מצלמות המזהות את לוחות הזיהוי, מחייבת את הלקוח על פי אורך השימוש וכמובן מתריעה בעבור אותו מקום חניה שהתפנה.
היכולת להעניק ללקוחות לשלם עבור הזמן המדויק בו עשו שימוש בחניון גורם לרבים לבחור באפשרות זו למול שיטת התמחור בעבר שלה היה תשלום אחיד במסגרת של 24 שעות. ברגע שמערכת כזו באה לקראת הכיס של הלקוח, יעדיף זה את החניון המקורה בחלק מהמקרים, שבו מוצב שומר והוא סמוך למקום אליו הגיע מאשר חיפוש בעבור מדרכה פנויה.